|
||||
|
||||
תמיד אפשר למצוא מקרי קצה שלא מתאימים לכלל אבל בגדול יותר זול זה גם יותר טוב לסביבה בעולם האמיתי רוב הזיהום מקורו בשימוש בדלק אז מוצר שייצורו צורך פחות דלק הוא גם יותר זול וגם פחות מזהם |
|
||||
|
||||
יותר זול יותר טוב לסביבה? זאת אמירה מוזרה, שקל מאוד להפריך אותה. יותר זול שבאוטו לא יהיה ממיר קטליטי, יותר זול שהארובה של המפעל\חברת החשמל תהיה בגובה של 10 מטר ולא בגובה של 50, יותר זול לא לנקות את השפכים של המפעל אלא לשפוך אותם לקישון\ים. (רוב הזמן) יותר זול לשרוף פחם מאשר לשרוף גז וכו' |
|
||||
|
||||
מה מלמדים אותכם שם בבצפר? זה שקיימות תעשיות מזהמות לא "מוכיח" שכל התעשיות מזהמות זה אפילו לא מוכיח שרוב התעשיות מזהמות אם אתה רוצה להפריך את הכלל אתה צריך להביא יותר מכמה דוגמאות אתה צריך להסביר למה לדעתך ברוב המוצרים החתימה האקולוגית כוללת גם זיהום שלא מתבטא במחיר המוצר0 . . 0ותזכור בבקשה ששימוש בחשמל ודלק דווקא כן נכלל במחיר |
|
||||
|
||||
אתה טענת "שזול יותר -> ירוק יותר" אני אומר שאם אתה לא מתחשב בסביבה, אתה יכול בקלות לחסוך בהוצאות (שיתבטאו במחיר המוצר), ונתתי כמה דוגמאות. אתה אומר ששריפת דלק מתבטאת במחיר המוצר, אבל, גם במקרה הזה, אם המפעל מייצר חלק מהאנרגיה שלו בעצמו באמצעות פחם, גז או מוזט, יש הבדל ברמת הזיהום, שלא נמצא בהכרח ביחס ישר לעלות למפעל. |
|
||||
|
||||
לגביי הבקשה שלך שאני אראה ש"וב המוצרים החתימה האקולוגית כוללת גם זיהום שלא מתבטא במחיר המוצר", לי זה נראה מובן מאליו, כמעט כל הליך ייצור המוני הוא מזהם במידה כלשהיא, נוצרים שפכים, נוצרים גזים מזהמים, נוצרת אשפה. נכון שבמדינות המערב, לזיהום הזה יש עלויות, אם יש לך פסולת חריגה עולה לך כסף לפנות אותה1, אם יש שפכים, מבקשים ממך לטהר אותם, אם אתה מזהם את האוויר עשויים לבקש ממך לצמצם את הזיהום, אם אתה כורה אבן מהר, אתה צריך לשקם את הנוף. אם אתה עוסק בדלקים, תתבקש לנקוט באמצעים כדי שהם לא יחלחלו לקרקע. ולכן אפשר להגיד שחלק מעלות הזיהום, נכנסת למחיר המוצר. אבל, אתה כמדומני מתנגד לרגולציות מהסוג הזה, והיא גם לא קיימת, נניח, באפריקה או בסין. 1 ואם לא, אז עולה "לי" כסף לטפל בה, למרות ש"אתה" ייצרת את הפסולת. |
|
||||
|
||||
למה רוב המוצרים זה הקריטריון? למה לא המוצרים האחראים למרבית הזיהום? ובכלל - מה זה "רוב המוצרים" ואיזה מין מדד מוזר זה? 200 עגבניות זה 200 מוצרים שונים או מוצר אחד? וקילומטר נסיעה באוטו זה מוצר אחד או האוטו הוא המוצר? המדד הרלבנטי הוא האם מרבית הזיהום מגולם במחיר, ומכיוון שלזיהום בפני עצמו אין עלות תעשייתית (ללא רגולציה)ברור שהוא לא מגולם במחיר. עלות הפקת תזקיק דלק לא כוללת באופן "טבעי" את הזיהום הסביבתי הנוצר מכך. הדרך הפשוטה להבין את זה היא פשוט להסתכל על עולם התעשיה לפני שנוצרה הרגולציה הסביבתית. השאלה שאתה מנסה לגרום לאחרים לענות עליה בשבילך (שזה גם דבר מוזר בפני עצמו) היא פשוט לא רלבנטית כלל וכלל. |
|
||||
|
||||
"200 עגבניות זה 200 מוצרים שונים או מוצר אחד?" הייתי שמח אם היו מבהירים זאת בקופה המהירה שבסופר. |
|
||||
|
||||
רוב המוצרים זה הקריטריון כי כלל זה משהו שאפשר להגיד אותו על הרוב והשאלה הייתה איך אנחנו יודעים איזו פעולה/מוצר/ואטעבער היא הנכונה ביותר מבחינה אקולוגית התשובה שלי היא שברוב המקרים האופציה היותר זולה היא גם בעלת החתימה האקולוגית הנמוכה ביותר מהסיבה הברורה שברוב המוצרים יש יחס ישר בין כמות המשאבים הדרושים ליצור לבין המחיר |
|
||||
|
||||
השורה האחרונה שלך פשוט מופרכת, בוודאי אם מנסים להסתכל מבחינה סביבתית. שוב - לא ברור לי מה זה "כמות משאבים" ואיך מודדים אותה? אם לפי מחיר אז מה שכתבת בשורה האחרונה הוא פשוט טאוטולוגיה, אז אני מניח שלא לזה התכוונת. אחרת במה יש "יותר משאבים" - בליטר דלק מזוקק או בקילוגרם עגבניות? מה "כמות משאבים" זה סתם מילים ריקות. |
|
||||
|
||||
להכריז שטענה מסויימת היא מופרכת בלי להסביר למה היא מופרכת זו לא טענה הניתנת להפרכה ומה רע בטאוטולוגיות? אלו ההצהרות הברורות מאליהן שעליהן אפשר לבסס דיון האם אתה חושב שברוב המוצרים אין קשר בין עלות היצור לכמות המשאבים (חומרי גלם,חשמל,דלק וכד') שדרושים לייצור? או שאין קשר בין עלות היצור למחיר לצרכן? |
|
||||
|
||||
כי חוץ מדלק וחשמל יש למחיר של המוצר עוד רכיבים (עבודה, חומרי גלם, מיסים...), ורכיב העלות שלהם לפעמים משמעותי מספיק על מנת שהמחיר לא יהיה תמיד מדד מוצלח לזיהום שהם מייצרים. למשל, המחיר של קילו כמהין גבוה בהרבה מהעלות של קילו פטריות, האם אתה משוכנע שהזיהום של ייצור קילו כמהין גבוה מהיצור של קילו פטריות? |
|
||||
|
||||
במקרה של כמהין, כמעט בטוח שכן. ייצור פטריות רגילות הוא לא תהליך מזהם במיוחד. 'ייצור' כמהין בכלל לא. אבל הזיהום הצדדי קרוב לודאי גדול יותר: איסוף, גידול חיות שמוצאות את הכמהין, שינוען מאזורים מסויימים מאוד בעולם למקומות מרוחקים הרבה יותר (מול פטריות שאפשר לגדל בהרבה יותר מקומות), וכו'. |
|
||||
|
||||
אז קוקה קולה בקולנוע לעומת סופר דרינק בחנות, זה לא שקשה למצוא דוגמאות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |