 |
ככל שאני יודע הפיזיקאים משתדלים מאד לא להתעסק בדברים בלתי מדידים. התודעה נשמעת כמו דבר לא כל כך מדיד. רצון עוד אפשר לנסות למדוד איכשהו אבל איך מודדים תודעה?
בתורת הקוואנטים יש את בעיית המדידה ובתורת היחסות ישנו הצופה. שניהם כעצם בגרונם של פיזיקאים.
ההרגשה שלי היא שהיקום החמרי לא מסביר הכל, ואני משוכנע שיש דבר מה מעבר לחמרי.
בהסתכלות על היקום החמרי אני רואה מערכת אחת של חומר ואנרגיה במרחב ובזמן. הקיום שלנו כגוף פיסי הוא הרבה פחות ממשי ממה שאנו תופסים בחושינו. אנחנו מחליפים כל הזמן חומר עם הסביבה. מנקודת המבט שרואה את היקום כמערכת קל יותר להסתכל על בעלי חיים כעל תת מערכות מאשר כעל גופים פיזיים. כמו מערכות מזג אויר מקומיות בתוך מערכת מזג האוויר העולמית.
יש לי בעיה מסוימת עם החלקיקים היסודיים שבעצם אינם חומר במובן המאקרו-אי אלא תופעה הסתברותית. פעם, כשהחלקיקים היו במשל הביליארד הכל היה פשוט, אבל תוה"ק סיבכה את הענין ומה שהיום הוא אלקטרון שונה מאוד ממה שלמדתי בשיעורי פיסיקה בתיכון.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש