|
||||
|
||||
אני זוכר הייתי בן שמונה, אולי תשע. כל הארץ דיברה על הפלא של אש ומים הפועלים במחזורים של רבעי שעה. אכלנו גלידה, ניסינו להתקרב ליונים שהתהלכו בכיכר. וכשזה התחיל להסתובב שרקנו בהתפעלנו וצעקנו- הנה!. זו הייתה הפעם הראשונה שבה דרכה כף רגלי בתל אביב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |