|
צדקתי בהשערתי. אני מציע לך להתעמק במהותו ובטיבו של "ספק סביר" במשפט הפלילי. אגב, לשיטתך די בכך שהשופטים יאמינו לגמרי ובאופן מוחלט לגרסת מתלוננת, כדי להרשיע נאשם באונס, גם כשעדותה היא הראיה היחידה לכך. למה לא, בעצם? נמשיך. לשיטתך, מתלוננת סימפטית בעלת כישרון משחק יוצא מן הכלל יכולה להביא להרשעת כל גבר באונס שלא היה ולא נברא.
בפסקי דין רבים (כפי שאמרתי, בעיקר במקרי אונס ובפרט במקרי אונס שאירעו שנים רבות לפני המשפט) תמצא שופטים שכותבים משהו כגון: אנחנו מאמינים למתלוננת, אך בכל זאת אנחנו מזכים את הנאשם בשל ספק סביר. יש בכך הגיון רב, מכמה וכמה סיבות. בין היתר משום שלעתים (בעיקר, כאמור, כשהאירוע התרחש שנים רבות קודם למשפט) יש פער בין האמת הסובייקטיבית של המתלוננת לבין האמת האובייטיבית.
|
|