בתשובה לארז לנדוור, 27/11/11 8:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יפה, אתה מתקדם. אם כך, מעניין מה תהיה תגובתך לשתי אמירות נוספות אלה של ברל כצנלסון השמאלני: "פסח, עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים ודרך כל מחילות השיעבוד והאונס והאינקוויזיציה והשמד והפרעות נושאת האומה בלבה את הגעגועים לחופש... איזה יצר חירות עמוק טבוע בלב עם שיכול היה באביב ימיו ליצור יצירה גאונית כזאת ולמסור אותה מדור לדור" "אבותינו שהועלו על המוקד, אשר נסחבו למרתפי האינקוויזיציה, אשר נשחטו במאכלת הקוזקים, הייתה להם הכרה מוחלטת, שיש להם עסק עם פריצי חיות. הם ידעו שאין להם כח נגד פריצי החיות, אבל אף רגע לא חסרה להם הכרת צדקת הם. המעציב והמביש בייסרונו, אנו, הוא שכמה מבני דורינו חסרה להם ההרגשה החיה של צדקתנו המוחלטת" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי פסח אולי ברל כצנלסון צדק לזמנו אבל כיום אין לנו זכות להתהדר ברעיון החירות כשאנחנו שולטים על עם אחר ותומכים במישטרים אפלים שהחירות היא מהם והלאה. לגבי האינקויזיציה, זו אותה תחושת מסכנות שהימין אוהב להתרפק ולהתבסס עליה (בד''כ בהקשר לשואה), תחושה שמתאימה אולי לעם נרדף אבל לא למדינה ריבונית שבעצמה עשתה לא מעט עוולות. המסכנות כערך תרבותי ומוטיבציה פוליטית הוא עוד הוכחה לכך שהימין אינו מתאים וראוי לשלוט במדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה קרא ברל כצנלסון ''סילוף שכלי ונפשי''. אח, ברל, מי יגול עפר מעיניך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעמדה שאני יוצא כנגדה אני קורא ''סילוף ראיית המציאות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קורא לזה ''סילוף ראיית המציאות'' ואתה בטח מתכוון להתעלמות מכל מה שקורה סביבנו- האיסלם הקיצוני שמשתלט עכשיו באופן אביבי ודמוקרטי על המדינות השכנות, מ''ההיסטוריה'' של ה''עם'' שנמצא בתוכנו אך ורק למטרת ערעור זכותנו על הארץ - הארץ שמרק טווין תיעד כשוממה וערומה, ורק בגלל התעוררותו של העם שלא שכח מעולם את את ארצו - התגבשה פה קבוצה שכל מה שאיחד אותה, זה לרצוח יהודים ולקרוא למקומות בשיבוש ערבי לשם העברי הקדום. המציאות היא שכל תוכנית שהשמאל מכין לנו ו''הימין'' שנגרר אחריו, היא מתכון לסוף המדינה היהודית - פיזית ורוחנית וזה המשך ישיר לתוכניות המקוריות של אלה המשמשים כחוד החנית הנמצא בקרבנו אך ורק כדי לטשטש עד כדי סילוף זכותנו על הארץ - כל הארץ. כן, גם יפו, עכו, תל אביב וכיוצ''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרק טווין לא טען שהארץ שוממה מתושבים (להבדיל משממה מרחבית). להיפך, הוא מתעד את קיומה של אוכלוסיה ערבית בארץ (שחלק מאבותיה היו אנשי תקופת המקרא ובית שני). המצב הגיאו-פוליטי של המזרח התיכון לא סותר ואף מחזק את הצורך בפשרה פרגמטית שבלעדיה תתקשה ישראל לשרוד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |