|
||||
|
||||
בזמנו חרשתי את האינטרנט מאות שעות בעניין הריטלין, קראתי תכנים שאינם מופיעים ב MAIN STREAM . בדקתי במידת האפשר שלא מדובר בדעות של אנשים תמהוניים שמפיצים דעות לא בדוקות ("קונספירטיביות"), אלא באנשים רציניים שוחרי אמת. דברי משקפים את מה שקראתי. לא ערכתי פה מאמר "מוקפד" שבו אני מציג דברי בצורה לוגית והכי מסודרת שאפשר. לעיתים עדיף להגיב מהר מאשר להגיב "מוקפד אבל מאוחר מדי". אם לא תדקדק ביחס לסגנון דברי, אם תחרוש את האינטרנט במקום זאת, תראה שבסך הכל הבאתי אינפורמציה חשובה שרובה נכון. שימוש במילים כמו "למיטב ידיעתי" מטרתן לאמר "זו האינפורמציה שיש לי אבל יש סיכוי שאני טועה". יש לך בעיה עם התנסחות זהירה ? את מלאכת הדקדקנות הטרדנית תשאיר לגולש "אייל אלמוני", זה תחביבו. (תחביב בעל אופי טרולי, לכן באופן עקבי איני מגיב לדבריו). |
|
||||
|
||||
''אם לא תדקדק ביחס לסגנון דברי, אם תחרוש את האינטרנט במקום זאת, תראה שבסך הכל הבאתי אינפורמציה חשובה שרובה נכון.'' אתה הבאת אינפורמציה. חלקה אולי נכון אבל חלקה בטוח לא. יש לי כלים לדעת חלק ממה שלא נכון - מכיוון שהאנפורמציה זמינה מאוד (למשל התייחסות לריטלין כאמפיטמין שגויה - הוא לא אמפטמין. וההתיחסות לסם שמופק מריטלין כ''ספיד'' שגויה. הוא לא) יכול להיות שאתה צודק חלקית בחלק מהטענות שלך אבל אין לי דרך לבחון את חלקם. אין לי כלים לדעת עם מחקר שאתה מתייחס אליו קיים בכלל (מכיוון שאתה לא מביא קישור, ובחיפוש מהיר לא מצאתי את המחקרים שאתה מתייחס אליהם) בנוסף, חלק ממה שאתה כותב הוא על גבול הפרנואידי ועובר אותו (חברות התרופות, כמובן מעוניינות למכור את המוצר שלהם, אבל התיחסות אליהם כסוחרי סמים היא, איך נאמר, טיפה מתלהמת....) אין לי ספק שהתעניינת בנושא, אבל אתה רחוק מאוד מלשכנע אותי שיש לך אוטוריטה כלשהיא. לגבי זה שיש אבחון יתר של ריטלין לאנשים שלא זקוקים לו, אני לא זקוק לשכנוע. די ברור לי שלילדים נותנים את התרופה הזו יותר מידי בקלות (ולמבוגרים ברור לי שהמצב הפוך, או לפחות היה כך לפני כמה שנים) לגבי זה שריטלין זה רע וחברות התרופות משקרות כדי שנקנה ונצרוך אותו - נו באמת. |
|
||||
|
||||
זה לא מה שהוא אמר. מה הוא אמר: 1) השפעתו הטיפולית של הריטלין כטיפול להפרעות ריכוז לא נבדקה לאורך טווח זמן של 20 שנה או יותר. 2) כנראה אפשר לפתח עמידות לריטלין, תוך כ 6 שנים, בדומה לסמים אחרים. דבר זה יגרום לאובדן ההשפעה הטיפולית ללא הגדלת המינון. 3) חברות התרופות רוצות למכור את המוצרים שלהם, ומוכנות לנקוט בהטעייה לשם כך. |
|
||||
|
||||
"זה לא מה שהוא אמר." מה הוא ה"זה" שאתה מתיחס אליו? |
|
||||
|
||||
יכול להיות שפספסתי, אבל לא פגשתי בשרשור התייחסות אחת לעניין הכלכלי. זה די תמוה, בעיני. תעשיית מכוני האבחון היועצים ויצרני התרופות מגלגלים למיטב ידיעתי מחזורים די משמעותיים. מישהו אמר יצרני טבק? |
|
||||
|
||||
בניגוד ליצרני משקאות האנרגיה שעושים את זה בהתנדבות? יש שאלה אחת שממנה נגזרות כל השאר: כמה אנשים משתמשים בצורה שגורמת יותר נזק מתועלת? בינתיים לא התרשמתי שמדובר בהמונים, אני מקווה שהדיון היה מספיק ממצה שכל אחד יוכל להסיק את המסקנות שלו. |
|
||||
|
||||
יצרני Fizzy Bubblech עדיין לא מזהירים הורים שהילדים יתייבשו אם לא ישתו. שאלת הנזק תלויה בהגדרות ומטרות שונות ולא תתברר כל כך בקלות. גרף מחזור הכנסות של השחקנים בתחום מתחילת שנות השמונים ועד היום לדוגמא יוסיף הרבה אור למדורה. בפועל בתחום התיכוני שאותו אני מכיר מקרוב כמעט ולא נשארו ילדים שלא הופנו לאבחון, וזה נראה לי קצת....ממש טיפל'ה קשור לתעשיה שהתפתחה סביב העניין. (והס מלהזכיר) |
|
||||
|
||||
ברגע שהתפתחה טכנולוגיה שעובדת, יימצאו אנשים שישתמשו בה. וברגע שיש מסה קריטית שמשתמשת בה, מתחיל תהליך (שהולך ומתקצר, לדעתי, אבל זו רק אבחנה אינטואיטיבית) של פרישת "גשר" בין השימוש המעשי לבין הצידוק לשימוש. כלומר, ברגע שיש תרופה שמאפשרת לילד לשבת בריכוז 5 שעות, הסטנדרטים של המערכת יותאמו לריכוז כזה, או לפחות המורות יעקמו את האף על כל תלמיד שלא עומד בזה. ה"קביים" שנוצרו עבור תלמידים מתקשים, משנים את הדרישות גם מתלמידים נורמטיביים יותר, וגם חריגה מינורית יחסית מופנית למחלקת הטיפול בקביים. יש כמובן גם תהליך הפוך: ילדים מערביים היום חשופים ללו"ז מאוד תובעני, שכולל לימודים, מטלות וחוגים במשך המון שעות של היום. יש לזה כמה סיבות, אבל מכל מקום יותר ויותר קשה לעמוד בדרישות הללו. הצורך התרבותי מוליד צורך טכנולוגי ושניהם יחד יוצרים לחץ כלכלי. אבל על זה כבר דיברו פה, לדעתי. הווה אומר: זה לא שליצרניות התרופות אין משקל כאן. אבל משקלן מתפרץ לדלת פתוחה. אה.. לא משנה, אני עייפה נורא מאיזה תרגום טכני. (תגידו, מה התרגום העברי הנאות ל- multiple batches? אני הבנתי זאת כ"נגלות" אבל אולי לא הבנתי נכון. ברכה על ראשכם). |
|
||||
|
||||
לא, כי הטקסט לא רפואי בכלל. אולי זה סתם ''כמויות'' בעצם. |
|
||||
|
||||
"מספר/כמה קבוצות/אסופות/חבילות"? |
|
||||
|
||||
תודה. נראה לי שאלך על ''מספר''. |
|
||||
|
||||
אם מדובר בתרופות אז כנראה שהתרגום הוא "סדרות יצור שונות/מרובות". |
|
||||
|
||||
תוכלי לכתוב את המשפט המלא עם multiple batches? |
|
||||
|
||||
לא מדובר בתרופות (ואני לא יכולה לצטט, כי ההסבר כל כך ספציפי. מדובר במכשיר שקשור להכנת ממתקים ביתיים :-) ). |
|
||||
|
||||
רב מנתי |
|
||||
|
||||
תודה! כבר הגשתי את התרגום, היה דד-ליין רצחני :-) |
|
||||
|
||||
נכון, לא רק המאבחן וחברות התרופות דוחקים בילדים\סטודנטים לצרוך ריטלין, אלא המערכת כולה מכתיבה צריכת ריטלין מתרחבת, מרגע שהאופציה נפתחה. |
|
||||
|
||||
טענת שאני מביא טענות מוטעות שאותן קל לך לבדוק ולהזים. ובכן, הבדיקה שעשית לא שווה הרבה, לפחות לגבי שתי טענות שהבאתי: 1) ריטלין הוא "מעין אמפטמין". 2) ריטלין נקרא בשוק סמים הרחוב בשם "ספיד". 1) ריטלין מסווג בטרמילוגיה רפואית מקובלת בתור אחד מהתרופות ששיכות ל"מחלקת האמפטמינים" (במחלקה הזו יש מלבד ריטלין, דהיינו מתילפנידט, גם את החומרים הבאים: אמפטמין, מתאמפטמין, דקסאמפטמין). יתכן שיש מלבד 4 החומרים הנ"ל עוד חומרים שמסוווגים כשייכים למחלקת האמפטמינים רק שהם פחות ידועים). בנוסף לאמור לעיל, לכל 4 החומרים יש השפעות נאורולוגיות דומות מאוד שרק ניבדלות בהדגשים שונים, כגון עוצמת ההשפעה או משך ההשפעה. בנוסף לאמור לעיל, כל ילד היום יכול לקחת גלולות ריטלין ולעשות עיבוד שלו בבית בצורה פשוטה ומהירה ואחר כך לצרוך אותו באופן שההשפעה שלו תהיה _כמעט זהה_ למה ששווק בסמי הרחוב בעבר בתור "אמפטמין" (וניקרא בשם "ספיד" או שמות דומים). זה אומר שהריטלין הפך להיות סם רחוב זמין הרבה יותר מאשר סם האמפטמין והשפעתו כאמור זהה. לפי התרשמותי, על סמך מה שקראתי, האממפטמין היה בעבר פחות זמין בהשוואה למתאמפטמין, גם הוא ניקרא בעבד על ידי _חלק_ ממסוממי הרחוב בשם "ספיד" 2) השם "ספיד" אינו שם מדעי אלא סלנג. אפשר להשתמש בו לגבי קבוצת החומרים ממחלקת האמפטמינים. נראה לי שתרגום טוב לעברית של הסלנג "ספיד" הוא המונח הסלנגי בעברית "כדור מרץ". השם ספיד הומצא לפני עשרות שנים כאשר הריטלין לא היה נפוץ , מה שהיה נפוץ באותו זמן כסמי מרץ ברחוב היו האמפטמין והמתאמפטמין; לכן השם "ספיד" הוצמד לשני החומרים הללו. אבל כאשר הריטלין הפך לנפוץ, נאמר בעשר השנים האחרונות, חלק ממשתמשי הרחוב קראו גם לריטלין בשם "ספיד". יש הצדקה להסבת הכינוי "ספיד" לריטלין על פי מה שכתבתי בפיסקה האחרונה בתגובתי (1). בפיסקה הנ"ל הסברתי שהשפעת ריטלין על המסומם זהה כמעט להשפעת אמפטמין אם הריטלין עובר עיבוד ביתי פשוט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |