|
||||
|
||||
יש לי הרבה מה לומר על דברייך, אבל אני רוצה לסיים את הדיון בנושא הזה של אונס, הן משום שהטשתם אותי והן משום שהנושא מוצה עד תום. אני רוצה בכל זאת לומר (שבתקווה שזה לא יעורר גל תגובות חדש), שכל הדיון החל מפרשת קצב, כשמר אנשלוביץ ביקש להפנות את הזרקור גם להתנהגות א' מבית הנשיא. הדיון שקיימנו אינו עוסק במקרים איזוטריים ונדירים, אלא באירועים שכיחים מאד. מרבית מקרי האונס (עם ובלי מרכאות) מתרחשים בין גבר ואשה, שאינם זרים זה לזה, וזה אומר דרשני. אבל, וזה עיקר מה שרציתי לומר, פרשת קצב היתה מסתיימת בזיכוי (מוחלט או מחמת הספק, אבל זיכוי), אלמלא שליטתה של הגישה המפמיניסטית על חיינו ולפחות מבחינת הישא קצב יש לדיון שלו משמעות רבה ביותר. בהזדמנות זו, אם עמדותיי הכעיסו אותך - צר לי על כך, כי זו לא הייתה כוונתי או תכלית דבריי. אני מאמין בתום לב בכל מה שאמרתי. אמרתי אותם, כי אני מתוסכל, בין היתר, מכך שדברים רבים אינם מתנהלים כהלכה ונעשה עוול גדול לרבים - לדעתי. שבוע טוב ומבורך לכל היהודים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |