בתשובה לצפריר כהן, 18/11/11 20:15
לא נכון 587543
כן. השקעה צריכה להיות נבונה וכזו שתתאים ליעדים אסטרטגיים. הקמת קו מאז'ינו מצד הצרפתים, התבררה כשהקעה לא נבונה כאשר הגרמנים עקפו את הקו די בקלות. הדבר קשור בסיטואציה שבה מצויה כל מדינה. ישנן מדינות שאינן מתחמשות, ומשחקות את המשחק רק על הדיפלומטיה. כוויית נכבשה בתוך יממה, ועדיין זכתה חזרה בחירותה ללא צבא כלל.

הערה נוספת. כאשר מדינה מתעצמת, "השוק" מעריך אותה אחרת. עד שאיראן תתגרען, ארה"ב עשויה להוביל מדיניות א', אך מרגע שתהפוך גרעינית ארה"ב עשויה לפייס את מדיניותה כלפי איראן, ודבר זה קרוב לוודאי יבוא על חשבוננו ועל חשבון קרבתנו אנו לארה"ב. מדיניות פייסנית אינה רק שאלה של גישה, אלא גם של יכולת. צ'מברליין אשר שמו יצא לשמצה בעבור המדיניות הפייסנית כלפי גרמניה, העריך בשעתו כי בריטניה אינה מסוגלת להתמודד עם גרמניה וכי עליה להרוויח זמן. הראייה לפייסנות הבריטית מופיעה לאחר הכרזת המלחמה בספטמבר 39, עת שלמשך חצי שנה התנהלה מלחמה מדומה. הבריטים אפילו לא הניעו כוחות. זה היה שיקול ריאליסטי ולא עניין של אמונה תמימה.

היטלר העריך אותו דבר ועל כן הרשה לעצמו להעז. עד מרץ 1938 המדינה הגרמנית הכפילה את עצמה ואת עוצמתה שעה שכבר סיפחה את חבל הרוהר, את אוסטריה ואת הסודטים, כאשר צ'כוסלובקיה הולכת והופכת למדינת לוויין. בשעה זו ברית הפריפריה שהקימה צרפת כדי לבלום את ההתפשטות הגרמנית כבר הייתה שווה כקליפת השום, ומזרח אירופה הייתה קרובה ליפול לידיה של גרמניה ממילא, גם ללא מהלכים צבאיים נוספים. לו היה עוצר אז וממתין לסיטואציה בינ"ל חדשה, ככל הנראה שהיה מגשים את תכניתו של שר החוץ הגרמני מזמן המלחמה הראשונה להפוך את אירופה למדינת גרמניה על שלוחותיה. ( מרקל אגב כמדומני מקדמת בעת הזו את אותו היעד בצורה החדשה עם תכנית חדשה לאיחוד האירופי. יקראו לזה אירופה, אך זו תהיה גרמניה.) נדמה לי כי הסיטואציה במזרח התיכון בעת הזו היא סיטואציה דומה. את ברק שמעתי מצהיר כי העולם לא יהיה מסוגל להעז מול איראן אם וכאשר תפלוש למדינות המפרץ לאחר שתתגרען.

בהפשטה גסה, אני מתקשה לראות איך איראן "נופלת לחיק המערב". זו אינה רק שאלה של צורת משטר. וכי למה שתיפול. בעוד המערב נותר קפוא על שמריו, ואף הולך ונחלש, כלכלתו קפואה, גרעונות הסחר גוברים, אירופה בסכנת פירוק, בארה"ב גוברים קולות בדלניים, המזרח הולך ומתעצם ומדיר בהדרגה את המערב מן הפוליטיקות הגלובאליות. בנסיבות כאלה התקווה שאיראן תהפוך אוריינטציה כדי לבקש ברית עם המערב, וזה בכוח של שינוי המשטר נשמעת לי כחלום באספמיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים