בתשובה לתשע נשמות, 16/11/11 21:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שאתה אומר נשמע לי נכון. אבל, את אותם בלמים שאתה מייחס להפעלת נשק גרעיני, אתה יכול לייחס באותה מידה גם לנשק קונבנציונלי. הרתיעה מפני המלחמות לא באה בעקבות הופעתו של הנשק הגרעיני בזירה, אלא בעקבות המחיר של שתי מלחמות העולם. מחיר ההרס וההרוגים בנפש שגבה השימוש בנשק הגרעיני, בטל בשישים ביחס למחיר ההרס שגבו המלחמות הקונבנציונליות. כנראה שזה נכון שהופעת הנשק להשמדה המונית תרם להעתקת הפוקוס מניהול מלחמות השמדה, למלחמות מוגבלות. כפי שניכר בתקופת המלחמה הקרה אשר נותרה קרה למרות מירוצי החימוש חסרי התקדים בהיקפם בין הגושים. במובן הזה, הופעת הנשק הגרעיני לא גרע מן ההתחמשות בנשק קונבנציונלי, אך שוב לא ראינו שהוא היה פרקטי יותר מאשר החימוש הגרעיני. מתי לאחרונה התרחשה מלחמה קונבנציונלית רחבת היקף. עדיין את הקונספט הזה צריך לקחת עם גרגר של מלח. ישנם גורמים נוספים אשר תרמו ליציבות היחסית בעולם מלבד הופעת הנשק הגרעיני. לא הנשק הגרעיני כשלעצמו מקנה את היציבות, אלא מאזני הכוחות. העובדה היא שכבר נעשה שימוש בנשק גרעיני, ולא הייתה ענישה קשה ולא הייתה התלכדות של קואליציה אנטי אמריקאית. אנו חיינו את כל חיינו בתוך הספירה המערבית ובהקשר של יתרון אם לא עליונות המערב, ואולי פיתחנו הרגל לחשוב שיציבות כזו שבה אנו רגילים מתקיימת מתוך שכלל האנושות מתייצבת מאחריה. ולא כך הוא. יציבות מתקיימת על פי רוב כאשר קיים איזון. שינוי במפת הכוחות, כפי שעשוי לבוא לידי ביטוי בהתחמשות של איראן או בהתעצמות של סין, היא בגדר הפרה של המאזן הקיים, והיא אשר מעוררת מוקדי חיכוך חדשים. היא אשר עמדה ברקע התפרצותן של שתי מלחמות העולם. כל מדינות העולם הוא ביטוי שאין לו מובן. אין בכוחן של מדינות העולם אפילו לכפות את אמנת קיוטו. אין בכוחן של מדינות העולם לנסח מושג בינ''ל שמקיף או מבטא את כלל האנושות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרתיעה מפני המלחמות באה בעקבות מלחמת העולם? מתי לאחרונה התרחשה מלחמה קונבנציונלית רבת הקף? בקוריאה בשנות החמישים. בוייטנאם בשנות הששים. במזה"ת ב-56, 67, 73 (פלוס מלחמת ההתשה). באפגניסטן מסוף שנות השבעים עד סוף השמונים. בעיראק ואיראן בשנות השמונים. בכוויית ועיראק ב-90-91. ביוגוסלביה לשעבר במחצית הראשונה של שנות התשעים. באפגניסטן ובעיראק לאורך כל העשור הקודם (ועד עכשיו). בגאורגיה ב-2008. בסומליה, בסודאן... קשה להגדיר מתי משהו התחיל או הסתיים שם. קשה לראות מהרשימה הזו שמישהו נרתע ממלחמות קונבציונליות. לעומת זאת, מאז 1945 לא היה שימוש בנשק גרעיני - אף שרוב המדינות המחזיקות בו השתתפו באחת או יותר מן המלחמות הקונבנציונליות שהזכרתי קודם. "כל מדינות העולם" גרשו, למשל, את סדאם חוסיין מכוויית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. למעשה לא היה רגע אחרי 1945 שבו לא היתה מלחמה במקום כלשהו בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי הייתה למלחמה רחבה יותר, מלחמה בין שתי מדינות מפותחות או יותר. את המלחמות שאתה מתאר אני רואה בבחינת מלחמות על הקליינטים שגלשו לשוליים. אך זו רק דעתי. בסך הכל הפרוייקט של האיחוד האירופי נולד כקונטרה למלחמות אירופה, וכך גם התרבות הפציפיסטית שפיתחה אירופה. האו''ם הוקם פעם אחת לאחר המלחמה הראשונה ופעם שנייה לאחר המלחמה השנייה כדי ליצור מנגנונים שימתנו את הדחף למלחמות. הקשר בין אלה לבין הנשק הגרעיני נראה לי חלש. בסך הכל נדמה לי שהסכמנו זה עם זה. פעם אחת שהכוח הגרעיני מקיים הרתעה, ואני מסכים איתך שהכוח הגרעיני תרם למיתון הדחף למלחמה, ופעם שנייה- שיש לו נגיעה אקטואלית וכי הוא לא מצוי בבחינת פיקציה מעבר לאפשרי. מלחמה גרעינית הגם שעדיין לא פרצה, תיתכן. דעתי איננה טובה משלך, אך נדמה לי שהמושג ''קהילה בינ''ל'' אינו מכסה אפילו לא את מחצית היומרה שלו. מלחמת המפרץ הראשונה היא מלחמה אמריקאית שבתור מעצמת העל פועלת גם למען האינטרסים שלה, אבל במידה מסויימת גם למען האינטרסים של היציבות בעולם. אז היא קיבלה איזו גושפנקא דרך מוסדות האו''ם אבל שילמה עבור כך במקח וממכר. העובדה הפשוטה היא שלמלחמת המפרץ השנייה יצא בוש ללא גושפנקא מהאו''ם וללא שהצליח לגבש קואליציה. למה ללכת רחוק, לפניך דוגמא חיה, כאשר מונח על השולחן דו''ח מטעם גוף של האו''ם אשר אומר דברים מפורשים על החתירה האיראנית לנשק גרעיני, דבר שעומד בניגוד מפורש לאמנת האו''ם לאי הפצת נשק גרעיני שעליה איראן חתומה- ואין קואליציה. בשבוע שעבר נודע כי רוסיה שולחת אניות מלחמה אל הים התיכון כדי לאותת כי לא תסבול התערבות בינ''ל דוגמת זו שהתרחשה בלוב. בסך הכל מבחינה מהותית- דבר לא השתנה. כוחות גדולים מניעים את המהלכים הגלובאליים לפי שורת האינטרסים של כל אחד מהם. בזירה הבינ''ל- יחסי הכוחות מכתיבים את החוק ואת הנורמה. שינויים ביחסי הכוחות יבשרו בוודאי על שינויים גם בחוק גם בנורמה ובעיקר בפרקטיקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |