 |
מצד שני, דוקא המורכבות והתחכום של המערכת דורש החזקת מספר גדול של חלפים ורזרבות. אני מניח שכאשר יש תקלה חמורה באחת הסרכזות צריך להחליף אותה במכונה רזרבית. מערכות כאלו גם קשה לבנות בתוך בונקרים עמוקים (בערך כפי שאי אפשר לבנות כור גרעיני בתוך בונקר). האלטרנטיבה המתבקשת היא לבנות את המערכת בצורה שיהיה אפשרי לתקן במהירות, להחליף רכיבים שהוצאו מכלל פעולה ולהשמיש את המתקן לאחר פגיעה.
נראה לי שהדיבורים על פגיעה משמעותית במערכת הגרעינית של איראן אינם מחוץ לגדר האפשר. התקפה רצינית באמצעות טילים מונחים ואפילו פעולה קרקעית עשויים להשבית את המערכת אפילו להרבה חודשים. השאלה היא מה הטעם בפעילות ממוקדת נגד מרכזים גרעיניים באיראן מבלי שהדבר יהיה חלק ממאמץ מלא להפלת המשטר שם. פעילות מוגבלת כזאת אולי תעכב את הפיתוח הגרעיני לכמה חודשים אבל עשוייה לתת למשטר שם את אורך הנשימה הדרוש כדי לעבור את החודשים הללו. פעילות כזו תהיה בשורה התחתונה בניגוד לאינטרסים של מעצמות המערב בכך שהיא עשוייה לספק אורך נשימה למשטר האיראני במקום לקצר את חייו.
השאלה החשובה באמת שעליה לא שמעתי תשובה רצינית, היא מה הלך הרוח הציבורי ומהי רמת המורל והתמיכה במשטר האיסלאמי בקרב הציבור האיראני. האם ההמונים שם יקבלו את הפלת המשטר באדישות או אפילו בברכה או שמא תהיה תמיכה מסיבית בהתנגדות של משמרות המהפכה. רבים יחשבו שהשאלה הזו היא מיותרת בהתחשב בפעילות מתנגדי המשטר ה''ירוקים'', אלא שזוהי הנחה מסוכנת מאד. אני נוטה לחשוב שבמערב מגזימים מאד בהיקף הפעולה של המתנגדים הירוקים ובכוחם. חלק גדול מן הפעילות ''לכאורה'' היא תעמולה של גולים או פעילות אינטרנטית ''מנופחת'' בלא יחס למימדיה האמיתיים אם לא מפוברקת לחלוטין. תנועה כמו המוג'הדין חאלכ מבצעת פיגועים של ממש בתוך איראן במשך עשרות שנים בלא שנראה שיש מאחוריה תמיכה של ממש או יכולת להפיל את השלטון.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש