|
||||
|
||||
"אין מסורת" זה טיעון די חלש. אין מסורת של אכילת ביזון אמריקאי, ובכל זאת אוכלים אותו. עקרונית, יונקים (כמו דגים) אינם זקוקים למסורת אלא רק לסימני הכשרות; רק עופות זקוקים למסורת (וגם כאן תרנגול ההודו, למשל, הצליח להשתחל פנימה, לצערו). אגב, דומני שלפני כמה שנים ערכו שני רבנים איזשהו ניסוי ביזארי למדי שנועד לאשש את כשרות הג'יראפה - משהו כמו לבדוק האם נוזלי קיבה של ג'יראפה מכילים אנזימים שגורמים להחמצת חלב. יש איזושהי הנחה שכל יונק כשר יקיים את התנאי הזה ויונק לא כשר לא יקיים אותו. איני זוכר את הפרטים המדויקים, אבל הניסוי הצליח והג'יראפה דילגה גם מעל המשוכה הזו. |
|
||||
|
||||
שמועה שמעתי שפשוט לא יודעים איפה לחתוך. ובביזון אמריקאי - יודעים. |
|
||||
|
||||
אגדה מפורסמת, אבל מעולם לא מצאתי לה מקור. לדעתי להד"ם, והסיבה פשוטה הרבה יותר: ג'ירפה היא חיה מוגנת וגם אין שום צידוק כלכלי לגידולה לבשר. |
|
||||
|
||||
והטווס ניצל משום שהוא יפה? "למרות שהטווס הוא באופן עקרוני כשר, יש להמנע מאכילתו משום שמדובר בעוף יקר ואין ראוי לאדם לכלות את ממונו בקנייתו. ובלשון זו, מסר לי הרב אברהם חמאמי, ששמע מפי הרב י' קאפח בעניין הטווס: "טווס כשר הוא, אלא שהקונה אותו עובר ב'בל תשחית' מחמת כי עלותו יקרה"" (כי יקר במשמעות של ממון הוא לא. אני יכול להשיג לך טווס עד 8 מחר בבוקר) לאומת |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |