|
||||
|
||||
למעשה, בכלל לא ברור לי למה אנשים זרים ברחוב (או במחסום) מרגישים חופשיים מספיק כדי להתייחס לצורה החיצונית1 שלי בלי שום הכרות מוקדמת או בסיס סביר להנחה שאני מעוניינת בדעתם, גם אם במקרה דעתם עליי חיובית. הייתי תולה את זה בפמיליאריות הישראלית, רק שמשום מה נדמה לי שגברים זוכים פחות להתייחסויות מהסוג הזה, גם בישראל. 1 או הפחות חיצונית, ע"ע "למה את לא מחייכת?" הבלתי נסבל. |
|
||||
|
||||
1. בתור גבר, נראה לי שהייתי מוחמא מאוד אם בחורה היתה "מחפיצה" אותי. אבל אני מניח שזו שאלה של מינון. 2. ידידה שלי זכתה פעם לצעקות מערס ירושלמי במדרחוב על שהיא מתהלכת ברגליים לבנות מדי. "לכי להשתזף"! |
|
||||
|
||||
1. לא רק שאלה של מינון, גם שאלה של בטחון. אם "הרחוב" (כמושג) הוא סביבה בטוחה עבורך, קריאות מהסוג הזה לא נתפסות כאיום או התקפה. עבור הרבה נשים12 הרחוב הוא מקום שבו את צריכה לשמור על ערנות ומודעות, והתייחסויות מהסוג הזה מתפרשות בצורה שונה. 1 ואני חייבת לציין שרק בזמן האחרון הבנתי שרוב הנשים בחיי חווות את הספירה הציבורית כסביבה מאיימת ומסוכנת הרבה יותר ממה שאני חווה אותה. 2 מניחה שאין צורך להפנות שוב ל"הכצעקתה". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |