בתשובה להאייל האלמוני, 25/02/02 21:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, נראה לי שאנחנו סובבים במעגלים. אז רק לסיום- איך הרשומון הזה נראה לי: כשהצדדים המאוכזבים יצאו מקמפ דייויד, ישראל האשימה את הצד הפלסטיני. ארה"ב האשימה את הצד הפלסטיני. הצד הפלסטיני גמגם במשך חודשים ארוכים. לאחר כשנה (!) התחילה אפולוגטיקה פלסטינית, שהתבססה על דו"ח שחיבר רוברט מאלי, שהוא אמריקני פרו פלשתינאי, שמרבה להופיע ולהרצות בפורומים פרו פלשתינאים. שותפו לדו"ח היה חוסיין אגא, הפלשתינאי. מה שהשניים ניסו לטעון היה שהאשמה נחה לא רק על הצד הפלשתינאי, אלא גם על הצד הישראלי. כלומר, אפילו בדו"ח הזה לא היתה טענה שרק ישראל אשמה. מאז הפלשתינאים שינו כמה וכמה פעמים את גרסתם לגבי קריסת השיחות. הישראלים אומרים כל הזמן אותו דבר. האמריקאים התחילו בבקורת שקטה על ערפאת, והבקורת הלכה והתגברה לאחר שקלינטון עזב את הבית הלבן, ואנשיו עזבו משרות ממשלתיות ויצאו ל"אזרחות". כשהפלשתינאים מרגישים שהם צודקים, שומעים אותם מקצה העולם ועד קצהו, והם מאשימים את ישראל במאה וחמישים אחוז של הבעייה. ולכן, כשהם שותקים זמן רב, ואז מנסים /להתחלק/ באשמה- זה מעיד כאלף עדים שאכן השיחות קרסו בגללם. כל השאר הוא תירוצים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |