|
את צודקת שהסיטואציה קשה וכמעט בלתי אפשרית. אבל זו בדיוק הנקודה: אין דרך לעמוד מולה בלי לדבר עליה. כי עצם הבחירה שלך באי-דיבור גם הוא הבעת עמדה ברורה. ויש הרבה יותר מעמדה אחת בסוגייה הזו. אין דרך לברר את הסוגייה אלא להביע אותן (כן, גם אחרי שהעסקה נסגרה).
צר לי מאוד על שליט ומשפחתו, על ההינמקות הארוכה שלו בכלא ועל תהליך ההתאוששות הארוך שיצטרך מן הסתם לעבור. אבל למרבית הצער, הוא כבר מזמן לא אדם פרטי, וגורלו קשור במדינה ובציבור בהרבה דרכים שכולנו היינו מעדיפים לא לחוות. גם סוגיות שנראות לך סרות טעם, סחטנות-לא-סחטנות, ההתאבדות-לא-התאבדות, אולי צריך לסתום את האף כדי לדבר עליהן, אבל הן ממשיכות להיות רלוונטיות כי מן הסתם יהיו ניסיונות חטיפה/שבי נוספים בעתיד.
(ומה שנטחן בתנועת הנוער שלי זו דילמת הקרונית. זה והתרגיל הנורבגי).
|
|