בתשובה לערן בילינסקי, 24/02/02 12:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מצטער, אך לדעתי זוהי התחמקות מהשאלה. לצרפתי אין שום בעיה להתחבט בה משום שבצרפת לא נרצחים אנשים מדי יום על רקע לאומי או דתי. אילו צרפת היתה נמצאת במלחמה היו נראים פני הדברים שונה. לעצם העניין: הישראלי חי במציאות מטורפת של סכנת חיים, משבר כלכלי, מערכת פוליטית מוכת שיגעון ועוד מרעין בישין. הוא שואל את עצמו: מדוע עלי לחיות דוקא במקום הזה ולא במקום אחר? התשובה שלי היא שללא הצידוק הציוני אין ליהודי סיבה של ממש לחיות דוקא כאן. זהו זה. מאד פשוט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא, אבל הבנתי אותך בפעם הראשונה, ואני עדיין מחזיק בדעתי. רוב משפחתי גרה בישראל, רוב חברי גרים בישראל, אני שולט בשפה, בכללי ההתנהגות, ומרגיש חלק מחברה ישראלית. לעזוב את ישראל זו חתיכת מעמסה (כאן יש לי רכוש, מקום עבודה וכו') שמהווה גורם משמעותי נגד החלטה על עזיבה. אני לא יודע למה אתה מתעקש לדחוף ציונות לעסק. לא זכור לי שהלכתי לזרוע כבישים ולסלול שדות בשנה האחרונה (כן, זו מטאפורה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שהתרבות העברית שאנחנו בניה היא צידוק מספק. רובינו במידה זו או אחרת נרגיש ''מהגרים'' בכל מקום אחר. ותרבות עברית אינה זהה לציונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער גם שיהיו כאלה שיגידו שתרבות עברית אינה זהה עם יהדות (בלי להכנס לויכוח מיהו יהודי?) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |