בתשובה לגידי, 15/10/11 20:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חשבתי על זה כבר הרבה, זה בסדר... זה שיש תכונות של עצמי-מקרו שאינן קיימות בחלקיקי-מיקרו אנחנו כבר יודעים, ואפילו מבינים היטב בתכונות מסוימות - בתודעה זה לא מאוד ברור, אבל כן בצבע: אין אטום ירוק, אבל ברור לאנושות איך פיסת בד יכולה להיות ירוקה, למרות שהיא מורכבת כולה מאטומים לא ירוקים. אנחנו אפילו יודעים להסביר למה היא ירוקה, מתוך ההתנהגות "חסרת הצבע" של האטומים. בשביל "סיבתיות כלפי מטה" (חזקה, כמו מהסוג שהבהרנו בתגובות קודמות שעליו אנחנו מדברים) נראה לי שצריך איזשהו ממצא שיש לו הסבר טוב מסוג זה ונראה שהוא לא ייתכן "רדוקציוניסטית". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו שקשור לנושא, לדעתי אין שום דבר מיסטי-גם אם בחירה חופשית קיימת,אין בה שום דבר מיסטי. וגם לא טענתי ששום דבר חורג המפיזיקה במוח-אלה הנגזרת שלה בדימיון. אני מפריד בין התהליך המכניסטי שגורם לתודעה להופיע לבין עצם חוויתה,דמיין שאתה חושב על בחורה סקסית במוח שלך,הרי הדמות שאתה רוואה בדימיון לא קיימת בעולם הפיזי,אבל הכול זאת אתה ממש רואה אותה ומדמיין,אתה לא יכול להסביר לי איך זה קורה ואיפה זה בכלל. כך גם לגבי הרצון החופשי במידה והוא קיים-הוא נגזרת מהמודעות שהיא פועלת בצורה מכניסטית,אך עצם חוויתה היא לא "חומרית"(אותה בחורה עליה אתה חושב היא לא חומרית) וכך בעצם אין השפעה של חוקים פיזיקלים(מוחלטים) על עצם החוויה עצמה. מה דעתך על זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה אי-אפשר להסביר את זה לדעתך. עצם העובדה שאני חושב על משהו לא אומרת שהוא קיים. כאשר אני רואה משהו, המוח שלי מראה לי משהו שעובר דרך לא מעט פירושים (אחרת אשליות אופטיות לא היו עובדות). דמיון של משהו חזותי מתערב איפשהו באמצע. לחילופין: אם מצלמים את אותה הבחורה ומראים לך תמונה מאוחר יותר, האם אותה הבחורה חייבת להתקיים כדי שתוכל לראות את התמונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחורה לא חייבת להיות קיימת,אבל משהו חייב להיות קיים בכדי שיצלמו אותו,אבל זו לא הנקודה שלי.."בהשוואה למחשב, שלב החישוב, הפולסים החשמליים ו"זרימת" הטרנסמיטרים מוכרים לא רע, אבל מהו במוח המקבילה למופע המסך, שזה הוא מצב ההכרה, זה לא ברור כלל". נניח וההכרה שלנו מופקת מהתליך פיזיקלי,אך עצם החוויה שלה אינה כפופה לחוקי הפיזיקה באופן מוחלט,אז תתכן בחירה חופשית,כי הרצון או "ההכרה" גורמת לתזוזת האטומים במוח(סוג של סיבתיות כלפי מטה) אינך מסכים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא,היא לא באמת קיימת בתור בן אדם אבל יש בובות שלה,או איזשהי צורה לא? אבל עזוב זה לא רלוונטי תתיחס לשאר הדברים שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי לא ברור היום, אבל יש מחקר שמתקדם לכיוון הזה. אבל אם אתה מניח מראש שההכרה שלנו לא כפופה לחוקי הפיזיקה, אז אין טעם לכך. ההנחה הזו לא נראית לי מועילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אתגר מוכר בפילוסופיה של הנפש, ומילת הקוד היא "קוואליה" (qualia). זה אפילו נזכר באייל כמה פעמים (מזמן). האמונה הפרטית שלי היא שזה בכל זאת דבר פיזיקלי, רק שלא יודעים להסביר אותו עדיין (זה נראה לי הרבה יותר "זול" מלהניח שיש משהו לא פיזיקלי). קטונתי מלשטוח כאן טיעונים נרחבים בנידון. האמת היא שבדיוק עכשיו התחלתי לקרוא ספר של דניאל דנט שבטח יהיה כתוב בו על הנושא, ודנט הוא פילוסוף משכנע מאין כמוהו, אז אולי אהיה חכם יותר אחר כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב,גם האמונה שלי שזה דבר פיזיקלי ולא יותר מזה. רק הנקודה שלי היא שהפיזיקלי גם בו ישנן כל מני תופעות שיכולות ליצור דברים שלא נראים הגיונים לנו,כל מני תופעות שיכולות ליצור אפילו את אותו ''חופש רצון'' כאשר אני אומר חופש רצון,אני לא מתכוון שהוא בא מהנשמה או משהו בסגנון,אלה שהתודעה(הנגזרת של עצם החוויה ולא המכניזם שיוצר אותה יענו מה שאתה מרגיש לא האטומים עצמם שיוצרים את התחושה) אינה כפופה לחקוי הפיזיקה אלה במקרה שלה הסיבתיות באה מלמעלה ובך יש לנו רצון חופשי.( אולי זו תופעה פיזיקלית שקיימת בעולם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגעתי לכאן במקרה, אז אסגור את הפינה - הספר האמור של דנט הוא Kinds of Minds, והוא מעניין כצפוי אבל לא מתייחס לקוואליה. עכשיו אני דווקא חושד שאין לדנט משהו חזק לומר על קוואליה, למרות שלא קראתי את שאר ספריו העוסקים בנפש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |