|
אני מבין שהחלטת להתמקד בסעיף 5.
ההתיחסות שלך היא אידאולוגית, אתית. בסדר גמור, זו התיחסות מהוגנת ומקובלת. לי אישית יש בעיה אם טענות שהן בסופו של דבר שרירותיות. אם אתה רוצה לשכנע אותי להצטרף לדעתך כל מה שאתה יכול לעשות הוא לנסות להטיף או לשדל אותי. אם היית נתון בויכוח עם יריב בעל עמדות הפוכות, גם הן עקרוניות או מוסריות, כלומר אקסיומטיות, היתרון היחיד היה לבעל הכושר הרטורי העדיף. אני מעדיף טיעון תועלתני. נכון שאין תמיד נוסחה פרגמטית לחישוב פונקצית התועלת, אבל אפשר לדון בכך, ויש בדיון זה משום רדוקציה לבעיה קטנה יותר. גם אם יש מחלוקת מה תהיה הגדרת פונקצית התועלת, לפחות הצדדים מודעים לכך שמדובר בהגדרה שרירותית והדיון מקבל אופי ענייני יותר.
אולי לא קשור, אבל לדעתי התכונה הגרועה ביותר של מפקד שדה היא פסיביות. מפקד טוב הוא גבר עם ביצים (סליחה), שדואג להיות במקום הנכון ולקחת יוזמה - להחליט ולדאוג אישית שיהיה ביצוע. התאור האידאלי כביכול שלך "למען יובהר כי צה"ל פועל בתוך מסגרת הירארכית של סמכויות" הוא קטסטרופה תפקודית מוחלטת.
|
|