בתשובה לדובי קננגיסר, 15/10/11 18:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חברות אישית אינה אמורה להקרין על העמדה כלפי הסכסוך. לכולנו יש חברים ערבים, כולנו מדברים איתם בגובה העיניים ומבטאים את הערכים האוניברסליים שלנו. כל זה טוב ויפה כאדם לאדם. דו קיום, וכבוד הדדי, ובעיקר- ערוץ לבטא בו את כל תאוות השלום הנכסף. זה כאדם. כישראלי- לאותו אדם ממש, יש אינטרסים. וכישראלי- אדם מתמודד עם תנועות ערביות ומדינות ערביות וחברות ערביות, אשר מנהלות מזה כך וכך עשורים- מלחמת חורמה. לא פחות מזה. אמור נא דובי, רק השמאל מבין שערבים הם בני אדם? והימין הוא בור ועם וארץ, פרימיטיב אשר סבור שערבי הוא פחות מבן אדם? רבותיי, שחררו קצת אוויר כדי שתוכלו לנשום. מה שבין אדם לאדם, מתקיים ברובד האישי. מה שבין לאום ללאום ובין עם לעם מתקיים ברוב אחר, ויש לדעת לעשות את ההבדל. מי שמנסה לכפות על המדינה או הקונפליקט את מושגי התקשורת הבין אישיים שלו עם חברים ערבים- טועה טעות מרה. אני לא יודע מיהם החברים שלך, אבל היו לי גם לי כמה וכמה חברים ערבים שבשיחות בין אישיות הם מלאכים, ובהזדמנויות אחרות אתה נוכח לגלות שהם מדברים דברים אחרים לגמרי, שלא לומר משליכים אבנים ומשתתפים במהומות. זה בסדר. לפחות הם יודעים לעשות את ההבחנה. וכך צריכים לדעת לעשות גם הישראלים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאום הוא לא ''דבר''. לאום מורכב מאנשים. ללאום אין יכולת לפעול על בסיס האינטרס שלו, אלא רק אנשים יכולים לפעול על בסיס האינטרסים שלהם. לא דיברתי על אישיותם של אותם חברים, אלא על עמדותיהם. אם אתה מתקשה להאמין שיש ערבים שעמדותיהם כלפי הסכסוך שונות מהתדמית שיש לך בראש של ''הערבי'', בו בזמן שמשום מה לא קשה לך לקבל שיש ישראלים-יהודים שעמדותיהם כלפי הסכסוך שונות מהתדמית שיש לערבי הממוצע לגבי ''היהודי'', רק מוכיחה שאתה אכן סבור שהערבי הוא פחות מבן-אדם. הערבי אינו אדם עצמאי בעל דעות משלו, אלא הוא רק ''ערבי''. אינני יודע לגבי ''הימין''. יש בימין הרבה אנשים שמבינים בקלות שהערבי הוא אדם לא פחות מאשר היהודי. אבל לא אכפת להם, כי הם שמים את יהודיותו של אדם מעל היותו אדם, בדיוק כשם שהם שמים את ערביותו של אדם מעל היותו אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתקשה להאמין, או לא להאמין. אם כי אני בטוח שאתה יודע טוב יותר ממני מה דעתי על ''הערבי'' ומה יחסי אליו, ואני בטוח שאתה יודע עד כמה אני מבחין בין זהות לבין תדמית, ועד כמה לא, וזה בוודאי פחות מן המידה שבה אתה יודע להבחין בין זהות לבין תדמית של יהודים מן הימין או של מתנחלים. ברור לי שאתה יודע טוב יותר. אבל האמת היא שמזמן הפסקתי להתרשם מאנשים שיודעים טוב יותר. במיוחד מכאלה שרק מחפשים איך להחריג את עצמם מן העם, מן הדת, מן הלאום, ובאותה עת גם לדבר בשמו. את עמדתי כבר ביטאתי בעבר. לישראלים רבים, גם כאשר הם משכילים ומלומדים כמוך, יש קושי להבחין בהבדל שקיים בין מערכת יחסים בין אישית, לבין מערכת יחסים בין לאומים, ושוב ושוב הם משליכים מעולם הרגשות שלהם כלפי ידיד ערבי נאמן, על יחסי הלאום הישראלי והפלסטיני. לאום אמנם מורכב מאנשים, אבל מצוי במסגרת התייחסות אחרת. לכן, גם אם שני הלאומים מצויים בסכסוך, אין זה מתבקש שאדם יהיה מצוי בסכסוך עם רעהו הערבי, וגם לא להפך. על הפער הזה בין מה שהוא אדם, לבין מה שהוא לאום, לא ניתן לגשר. וכל ניסיון לכפות עולם ערכים אישי על התנהגות המדינה- סופו מר. מכיוון שבתור עם כבר שילמנו את המחיר על התאווה הפנאטית של מחנה השלום, ומכיוון שבשנה האחרונה נוכחנו לראות עד כמה מוכן מחנה השלום להרחיק לכת בביטול עצמי למען מה שהוא מכנה- שלום, אני יכול רק להציע לכל אחד ואחד ללמוד לעשות את ההפרדה. בתור אדם- יש לך ערכים. בתור ישראלי- יש לך אינטרסים. זה הכל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |