|
יש התנהלות רבת שנים לה אחראים האוצר, קרי- הממשלה וההסתדרות. אחד השינויים העיקריים שהאוצר הצליח להעביר עם תכנית הייצוב של 1985 הוא עיקור תוספת היוקר-למעשה ניתוק השכר מהמדד. הבסיס העיוני למעשה הזה היה שיתוף פעולה של הכלכלנים (מיכאל ברונו ואחרים) לקיבוע התפיסה המוטעית שהשכר הוא הגורם העיקרי לאינפלציה. גם היום אני יכול לשמוע ולקרוא הערות של הכלכלנים הותיקים שאם לא ישמרו על השכר-תפרוץ אינפלציה. הדבר הזה לא היה יכול לקרות ללא שיתוף פעולה של ההסתדרות-לא רק שיתוף מעשי אלא גם בקבלת התפיסה שהשכר הוא אחד מגורמי האינפלציה. אם עופר עייני יתבע בהסכמים העתידיים הצמדה למדד, תהיה עליו התנפלות רבתי של כלכלנים "אובייקטיביים" שתאשים אותו בסיכון כלכלת ישראל בחזרה לשנות ה-80. אידלמן היה צריך לשים את ההצמדה למדד כעיקרון בסיסי. האם אף הסכם שכר אינו צמוד למדד? נדמה לי שיש חוזים אישיים עם מנהלים בכירים שכן צמודים למדד.
|
|