בתשובה לאלומני, 04/10/11 15:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי יש שיצחקו, אבל כנראה שיש הבדל בין שתי הפעולות האלה שנהוג להגיד אותן בנשימה אחת. הכרתי עד היום לפחות שלוש או ארבע נשים (אחת מהן אשתי) שהיו מחליפות נורה עוד מזמן מימי נערותן, אבל החלפת הפילטר בברז הם למדו הרבה שנים אחרי כן, כנראה משום שזה נחשב מבחינתן לפעולה ''גברית'' (באוירה הקיימת כיום הן לא היו מגדירות את זה במילים האלה, אבל זה מה שמשתמע משיחות שלהן - שיש ''גברי'' ויש ''נשי''.). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על עצמי אני יכולה להעיד שהחלפת נורה מעולם לא נראתה לי כמו משימה שדורשת מחשבה יתרה, אבל אף פעם לא החלפתי פילטר בברז. למעשה, אני אפילו לא בטוחה אם אני יודעת באילו מצבים צריך להחליף פילטר בברז. בשביל זה יש שרברבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנלוגיה לנורה, יוסי מתכוון לשמיציק שבקצה השנוזל שמחובר לברז בכיור המטבח, ויש בו רשת קטנטנה לסינון אבנית, משהו כמו חסכם. אני בטוחה שהוא לא מתכוון לפילטרים של מערכת סינון מים שנמצאת מתחת לכיור (שגם אותם מחליפים בהברגה), זה כבר למקצוענים ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא למקצוענים ממש, מספיק לראות פעם אחת. ''כל מה שהרכיבו אני יכול לפרק'' מתוך ''חיי'' (השנים המוקדמות) שם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודעת, זרמתי עם יוסי. יש עם זה בעיה אחרת והיא שזה כרוך בשטפון קטן ובלכלוך. הגבר מפשיל שרוולים, מפרק את הפילטר הישן ומרכיב את החדש, ואומר לאישה: סידרתי לך, תנקי. מה היא עונה לו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחחחחח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנטי-פולה הצחקתני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה כל המהומה? את השפיציק מוציאים ממקומו באותה הזדמנות שמסירים אבנית מהקומקום, משתדלים לא לאבד את הגומיה, ומשרים גם אותו בקצת חומץ. אחר כך שוטפים הפוך ומחזירים למקום. ושוב פותחים ומחזירים למקום יחד עם הגומיה, בהנחה שהיא לא נעלמה לאנשהו בינתים. למעשה, הפעולות היחידות שמצריכות גבר קשורות לאברי גוף גבריים. למשל, הידוק האום האוטם של ניאגרה חדשה מצריך שלוש ידים בגודל שלי או שתים יותר גדולות, מהסוג שנמצא בד"כ אצל גברים. כף היד שלי פשוט לא מספיק גדולה בכדי לאחוז בחוזקה את מפתח הצינורות כשהוא מפושק כל כך. אני יכולה לעשות את זה בשתי ידים, אבל צריך עוד אחת שתיצב את הצינור. הצאצא הציע לעזור, תוך קיפוצים נלהבים, אבל הסתבר שהוא נמוך מדי וגם נוטה ליפול לתוך האסלה, אז אביו גוייס למשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משלל התגובות בהן הוא מוזכר, הצאצא שלך עושה רושם של ילד חמוד במיוחד :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתווכחת. מזכיר לי שאבא שלי תמה לפני זמן מה איך זה שכל הנכדים שלו יצאו כאלה מהממים, במיוחד ביחס לשאר האוכלוסיה. הוא הסביר את זה בכך שהילדים שלו (ובהם הוא סופר גם את חתנו וכלתו, החמוד) הם כשלעצמם אקזמפלרים כל כך יוצאי דופן ועוצרי נשימה, שזה מתבקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני שמעתי שילדים הם כמו פלוצים. כל אחד אוהב רק את שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, אני חייבת להגיד שביוצא דופן של הצאצא שלי, האחיינים שלי וכמה ילדים של חברות וידידי נפש של הצאצא, אני לא ממש מחבבת ילדים. אבל נראה שההורים שלהם לא מודעים לנחיתות של יוצאי חלציהם, וזה נחמד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |