|
אתה לא אומר לאישה סע לאט, אלא כתוב בתמרור הפונה אל הכלל. הרי אפשר גם לטעון שאם כתוב "סעו לאט" אין התמרור מתכוון אליי שהרי אני נוהג לבדי...
האם אין זה מוזר שאין מי שטוענות בעד צורת נקבה עתיד או ציווי? הנה הן מוחות כנגד סע לאט אבל סעו לאט תחת סענה לאט זה בסדר? ואולי יקומו הגברים ויאמרו שלא מקובל עליהם להיבלע יחד עם הנשים בצורה סתמית? שתמצאנה להן צורות משלהן.
אני אגב מחבב מאוד את צורות סיומת נה ולומר "הבנות ילכו" פשוט נראה לי כשיבוש נורא, משהו שם לא מסתדר.לכן בעיניי זה "לצערנו" ששושנה זו הולכת ונעלמת מכרם לשוננו.
ועוד דבר: כאשר טוענת הפמיניסטית ש"סע לאט" מעלים ומאלים אותה והיא תובעת את צורת הנקבה, נניח "סעי לאט" או לפחות "סעו לאט" שכולל "סעי לאט" הרי היא תובעת התייחסות אליה כאישה שלה צורה לשונית משלה. כלומר, היא מבדלת עצמה מן הגבר וזה כבר טוב עבורה אלא מה, וזה דווקא חשבתי היום במקרה, האם הדרישה לנוכחות נקבית או מגדרית בלשון אינה בגדר קבלה של דיכוי/תבנית אחרים? הרי עצם הקריאה "אני אישה" יש בה דיכוי של האינדיבידואל תחת המגדר, כולל, ובעצם במיוחד, בצורה הלשונית. אז מה עשו פה? נמלטו מהגדרה גברית כדי ליפול לתוך הגדרה נשית? הרי אם כל הנשים זוכות להוראה "סעי לאט", מדוע "סעי" זה מדויק? כי מישהו הכניס לה לראש שהיא "היא" ולא "הוא" ולא ?<><KL וגם לא?FLGVגח -! אני מבין מעט מאוד בדברים האלה אבל דומני שיש מי שגם החלוקה גבר/אישה לא נוחה להם, כולל הצורה הלשונית. ובמה חטאתי שעליי לחלוק צורה לשונית עם חבריי למשתנה? וכל הנושאות שחלות - חד הן? בקיצור, המאבק למען בידול מגדרי בלשון הוא מאבק שמחליף קולר אחד באחר, אבל כנראה שכאשר אברי הרבייה דומים בין מי שקובע את התבניות לבין מי שממלא אותן זה בסדר.
|
|