בתשובה לג'וד, 25/09/11 14:58
עוד חצי ס''מ הגיג 582873
ג'וד • בתשובה לג'וד יום ב', 26/9/2011, 21:19
אמרתי שנסיבתיות שקולה לאנטרופיה, כי כל מהלך סיבה->תוצאה שהיה כרוך בעליית אנטרופיה‏1 הוא בלתי הפיך.

עליית האנטרופיה ביקום שלנו היא תכונה אינהרנטית, בכל טרנסקציה של אנרגיות האנטרופיה עולה, ואי לכך גם הנסיבתיות היא תכונה אינהרנטית של היקום שלנו ואינה יכולה להתהפך.

מכאן שהדרישה שסיבה תקדם לתוצאה אינה פרשנות שלנו את העולם, אלא אילוץ. מכאן שכל תיאוריה שמגיעה למצב בו התוצאה קודמת לסיבה, היא פרדוקסלית כלומר שגויה. (ומכאן ששום דבר לא יכול לעבור את מהירות האור)

את זה אמרתי קודם, עכשיו התקדמתי צעד ואני אומרת שלמעשה נסיבתיות שקולה להסתברות, כי אנטרופיה שקולה להסתברות; האנטרופיה היא מדד לאי הסדר בעולם, ומי שאחראי לעליית אי הסדר הוא ההסתברות.

במערכת גדולה – כדוגמת קופסה מלאה אוויר, שהיא גדולה כי יש בה המוני חלקיקים - הסיכוי שבמקרה ייווצר סדר הוא קטן מאד. יש המוני אפשרויות לאי סדר ומעט אפשרויות לסדר. הסיכוי שכל אטומי החנקן יתרכזו בצד ימין של הקופסה וכל אטומי החמצן בצד שמאל, הוא קטן מאד, ברוב המוחלט של הפעמים הוא לא יקרה.

החוק השני של התרמודינמיקה הקובע שהאנטרופיה תמיד עולה הוא למעשה חוק סטטיסטי, שאומר שבסך הכל בתוך כל מערכת אי הסדר יעלה. (כאן חסר פירוט של הקשר בין החוק השני של התרמודינמיקה לבין התיאור שלו במכניקה הסטטיסטית).
(מבחינה אנרגטית פירוש הדבר שחלק מאנרגיית השרירים המסודרת שאנו משקיעים בלישת בצק, לא לש את הבצק אלא הולך לאיבוד. (הוא הולך לאיבוד בתור חום, אבל זה לא חשוב כרגע).)

הדיון התחיל בשאלה מדוע אנחנו נצמדים לנסיבתיות ומדוע אנחנו פוסלים כל תיאוריה שמפרה את הנסיבתיות.

נסיבתיות היא דבר מתעתע, היו כאן שהשוו את הנסיבתיות לאקסיומות הגיאומטריות של אוקלידס, ולדברי עומר, קאנט אמר שסיבתיות היא לא טענה על "מה יש שם בחוץ" אלא הדרך שלנו לעשות סדר בעולם התופעות.

עכשיו כשהשאלה התחדדה נראה לי שזה שגוי.
השאלה אינה מהי נסיבתיות אלא מהי סטטיסטיקה, מדוע אנו נצמדים לחוקי הסטטיסטיקה, והאם יתכנו יקומים בהם הסטטיסטיקה פועלת אחרת.

נדמה לי התשובה של כולנו תהיה לאו. סטטיסטיקה היא ישות מתימטית אמיתית תמיד. לומר שיתכן שיש יקום שבו ההסתברות עובדת אחרת, וביקום זה כשיש הרבה מצבים דווקא למצבים הנדירים יש יותר סיכוי להתממש, זה כמו לומר שהיקום קיים ולא קיים באותו זמן.

אם כך הסטטיסטיקה חייבת להתקיים בכל יקום, ומסיבה זו הגעתי למסקנה שלא יתכן יקום שבו לא יהיה "משהו" שגדל תמיד. (קצת קפיצת מחשבה).

לא חשוב איזה מין יקום זה ומה הפיזיקה שלו, חייבת להיות בו משהו שגדל תמיד, ואי לכך בכל יקום יהיה קיים חץ כלשהו כדוגמת חץ הזמן שלנו, שמראה את כיוון הנסיבתיות.

וזה שקול לאמירה שיקום שאין בו משהו שגדל תמיד לא יכול להיות קיים.

שום דבר ממה שכתבתי לא חייב להיות אמת
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות