|
||||
|
||||
הסבר. לדוגמא, אתה לא חושב שלבוגר 5 יח"ל קל יותר ללמוד חדו"א וקוונטים? |
|
||||
|
||||
האם מי שלומד חדו"א וקוונטים בהכרח יוכל לעסוק במקצוע שיפרנס אותו באופן ראוי יותר ממי שהסתפק ב3 יח"ל (או 5, אבל לא טרח ללמוד חדו"א וקוונטים לאחר התיכון)? |
|
||||
|
||||
כן, כי הוא (בממוצע) היה צריך להשקיע פחות זמן וכסף בהשלמת בגרויות. |
|
||||
|
||||
אופס. נא להתעלם. |
|
||||
|
||||
שאלה מכשילה. החברה זקוקה לאנשים שילמדו מדעי הטבע (וכתצואה מכך: חדו"א). |
|
||||
|
||||
נכון, אבל החברה לא זקוקה *רק* לאנשים שילמדו מדעי הטבע. באופן כללי, חברה זקוקה לגיוון. |
|
||||
|
||||
מסכים. אבל זה לא סותר את הציטוט של השמיניסט. |
|
||||
|
||||
סליחה עם הבורות, אבל חדו"א היא חלק אינטגרלי מלימודי ביולוגיה? פיזיקה? כימיה? גאולוגיה? אכן החברה זקוקה לאנשים שילמדו את כל אלה, אבל הם לא בהכרח משתכרים יותר טוב מאינסטלטור שלא למד 5 יח"ל מתמטיקה או מבעל פיצוציה שסבור שחדוה זה שם של בחורה. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני זוכר לשלושת הראשונים התשובה היא כן. גיאולוגיה אני לא כל כך מכיר. שוב, אני לא מבין איך זה סותר את מה שצוטט מהשמיניסט. |
|
||||
|
||||
א. מי שלמד מתמטיקה עדיין יכול לעבוד כאינסטלטור או בעל פיצוציה. מי שלא למד מתמטיקה יתקשה מאוד לעבוד באותם תחומים רבים שדורשים מתמטיקה. ב. האם השם חדו"א מקובל בכל הארץ? זכור לי שבחלק מהאוניברסיטאות לא משתמשים בו. משתמשים בו בתיכון? אם לא: גם הם יחשבו אותו דבר על חדווה. |
|
||||
|
||||
זה נכון. אבל זה לא אומר שהוא ירוויח טוב. |
|
||||
|
||||
נכון. יכול להיות שייפול עליו מקרר בגיל 25. אנחנו מדברים על הסתברות. |
|
||||
|
||||
גם הסתברותית. אם הוא יהיה איש הייטק, הוא ירוויח טוב, כל עוד לא משכללים את תקופות המובטלות. אבל כאמור, זה לא הדבר היחיד שעושים עם מתמטיקה, מתברר. אנחנו צריכים חוקרים, זה נכון, אבל ככל הידוע לי, הם לא מרוויחים מי יודע מה. |
|
||||
|
||||
אני חייב להסכים עם נועה. רוב האנשים בארץ לא עובדים במקצועות שדורשים מתמטיקה, או לפחות לא מתמטיקה שמלמדים בבית הספר. היה הרבה יותר טוב אם היו מלמדים קצת שינון של חישובים מהירים (כן, היום כמעט אף תלמיד לא יודע להכפיל. בשביל זה יש מחשבון), הסתברות, סטטיסטיקה, וקצת יישום של מתמטיקה בחיים "רגילים" - הבנה של סקרים בעיתון ועל מה הם מתבססים, ראיית חשבון והשקעות פיננסיות והמתמטיקה שמאחוריהם (ריבית דריבית), חישובי כמויות ויחסים (למשל בבישול). בכלל, אני חושב שצריך ללמד דברים שכמעט כולם *צריכים* לדעת, או היה עוזר להם לדעת, ולא אינטגרלים. |
|
||||
|
||||
מה שאתה מתאר כאן לא נשמע כמו כל כך הרבה חומר (חוץ מהסתברות וסטטיסטיקה שאכן כדאי ללמד). |
|
||||
|
||||
תפסת מרובה - לא תפסת. |
|
||||
|
||||
לא תפסת כלום - לא תפסת. |
|
||||
|
||||
אני מאמין שעדיף ללמד היטב מספר מצומצם ודרוש יותר של נושאים, מאשר ללמד מספר רב של נושאים במידה חלקית, כאשר רובם אינם נדרשים על ידי רוב התלמידים. במגמות המורחבות, של 5 יחידות - כדאי ללמד חומר מתקדם יותר למי שרוצה בכך. |
|
||||
|
||||
אני לא דיברתי על חומר מתקדם. (אני גם לא יודע איך ילמדו ''היטב'' את כמות הנושאים המצומצמת שתיארת מלבד זה שיתנו שוב ושוב ושוב ושוב ושוב את אותם תרגילים). |
|
||||
|
||||
נתתי שיעורים פרטיים במתמטיקה. גם בהקבצות גבוהות יותר, כמו 4 ו 5 יחידות, ובטח ובטח ב 3 יחידות, מלמדים את החומר בצורה גרועה מאוד. לא מטפלים בחוסרים משנים קודמות, ולכן לפעמים התלמידים לא מצליחים לעקוב. הם הולכים כמו תוכי אחרי הוראות המורה בלי טיפת מחשבה. יותר גרוע, אם תשאל אותם את השאלה במילים, הם לא יוכלו להפוך אותה לנוסחאות ולפתור אותה - בשבילהם, המתמטיקה מנותקת מהחיים האמיתיים. את הנתר הזה צריך לשבור - בעיקר על ידי נתינת דוגמאות מהחיים האמיתיים, ודגש על הבנה ולא על ביצוע עיוור של אלגוריתם, ויכולת של לקיחת בעיה, המרתה לנוסחאות, פתירתה והחזרת התשובה למושגים של החיים האמיתיים. |
|
||||
|
||||
מה שאתה אומר נכון, נפלא, ולא קשור לדיון הקודם שלנו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאם יצמצמו את מספר הנושאים, את מה שנשאר יוכלו ללמד כך. הרי זה לא שהמורים לא רוצים שהתלמידים יבינו, פשוט הם צריכים לדאוג לחסות את החומר. |
|
||||
|
||||
תפסת. מרובה לא תפסת. |
|
||||
|
||||
תפסת מרובלו ת׳פסטה |
|
||||
|
||||
התשובה לפיזיקה היא בהחלט כן. לביולוגיה וכימיה הרבה פחות. בכל מקרה לא מדובר על חדו''א של תיכון. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתגובה הזו ממחישה יפה את הבעייתיות שהשמיניסט הצביע עליה בלימודי מתמטיקה בתיכון. זה נתפס כאיזה כלי פונקציונלי שכזה, למרות שאף אחד לא חושב על שיעורי ספרות באותו האופן. |
|
||||
|
||||
לימודי המתמטיקה צריכים להגיד תודה. לפחות על מתמטיקה חושבים שזה כלי פונציונלי שצריך ללמוד כדי להצליח בעתיד. |
|
||||
|
||||
זה, בשילוב עם אופי החומר שנלמד בתיכון ואיך מלמדים אותו, בדיוק מה שהופך את המתמטיקה לכה שנואה. |
|
||||
|
||||
לצערי, אפשר להגיד את זה על שורה ארוכה של מקצועות. מספרות ועד אזרחות. |
|
||||
|
||||
איכשהו נראה לי שלמתמטיקה יש מעמד מיוחד יותר מספרות כאן. |
|
||||
|
||||
שווה להזכיר בהזדמנות זו שלפחות נכון ללפני 5 שנים (פעם אחרונה שראיתי נתונים), למקצוע האזרחות יש הכי הרבה נכשלים בבגרות. יותר מאשר למתמטיקה, שבמקום השני. |
|
||||
|
||||
מסקנה: יותר קל להיות מתמטיקאי מאשר אזרח. |
|
||||
|
||||
מכמה סיבות, לדעתי: * כי מלמדים אותו בצורה איומה. לפחות נכון לתקופתי. מצליחים להפוך אותו למשעמם רצח, ליבשושי, למענה. ולי עוד היה מורה טוב. המורה היה טוב - אבל הספר לא מעורר רצון גדול לקרוא בו. * כי לא מקצים לו מספיק זמן. 3 שעות שבועיות, בשנה אחת בלבד, זה כנראה לא מספיק. ועוד משהו - אם המקצוע הזה כל כך חשוב להכין אדם לחיי אזרח, היה צריך לא ללמד אותו לבגרות בלבד. * כי זו יחידה אחת, ולכן מקצים לה זמן בחינה של יחידה אחת. שזו שערוריה לא קטנה, לדעתי. כבר כתבתי את זה כאן - לא הגיוני שזמן הבחינה במתמטיקה יאפשר לי לפתור את הבחינה פעמיים, ובאזרחות / היסטוריה אני אגיע לדקה האחרונה עם הלשון בחוץ, ואספיק בקושי. לבחינות שצריך לכתוב בהן הררי דפים, יש להקצות יותר זמן. לבחינות שדורשים בהן נימוקים, ניתוחים והסברים - צריך יותר. גם אם זו "רק יחידה אחת". כתבה מעניינת על הסיבות לכשל במתמטיקה. |
|
||||
|
||||
למי שלא קרא: אותה הכתבה משנת 2003 שכבר כיכבה בכמה דיונים. |
|
||||
|
||||
א. בניגוד לשאר המקצועות, אותם מלמדים עם שאר רוח? ב. מסכים. ג. השאלה היא איך מנוסחות השאלות ועל כמה מהן נדרש התלמיד להשיב. כל מבחן אפשר לעשות בכל מגבלת זמן נתונה - רק צריך להתאים את הדרישות למגבלות הזמן. הסיבה לדעתי היא שמנסים ללמד תלמידים בשנה אחת ערכים ועקרונות שעומדים בהיפוך גמור למה שלמדו כל חייהם. פלא שהם לא מצליחים ללמוד את זה כראוי? |
|
||||
|
||||
א. במקצועות אחרים, הואיל ומוקצות להם יותר שנים, נמצאים התלמידים שאוהבים את המקצוע, גם אם מלמדים אותו עקום. יש תלמידים שאוהבים תנ"ך (אני), אפילו אם הלימוד מתבזבז יתר על המידה על "הסיפור המקראי". יש תלמידים שאוהבים היסטוריה (אני), אפילו שמבנה הבחינות לא באמת מאבחן ידע. יש תלמידים שאוהבים ספרות, אפילו שמלמדים ספרות בצורה עקומה. ממש כפי שיש תלמידים שמסיבה כלשהי אוהבים פיזיקה, כימיה או ביולוגיה. אבל באזרחות, בגלל שמלמדים רק לבגרות, רק את החומר הנדרש, רק שנה - זה לא קורה. ג. נכון. אילו ערכים ועקרונות נלמדים בשיעור אזרחות? אנא סבר את אזני: אזרחות למדתי וגם נבחנתי בה ואף קיבלתי ציון בסדר גמור. לא זכורים לי עקרונות מעבר להפרדת רשויות, וערכים לא זכורים לי כלל. |
|
||||
|
||||
ואגב, אני למדתי פיזיקה וכימיה רק שנה. לא נהניתי. אבל אולי אם הייתי לומדת את זה יותר שנים, הייתי אוהבת ומגבירה פיזיקה או כימיה? |
|
||||
|
||||
זה לא נראה לי כמו עניין של זמן. אולי עניין של ''ככל שלומדים מקצוע יותר זמן יש סיכוי ליפול על מישהו שמלמד אותו טוב או על נושא שמעניין אותך ספציפית בו''. |
|
||||
|
||||
ובכן, נפלתי על מורה לא משהו. גם בכימיה, גם בפיזיקה. זו אותה מורה שלימדה גם ביולוגיה. |
|
||||
|
||||
אני אהבתי אזרחות. מה הקשר בין מספר השנים שמלמדים מקצוע למספר התלמידים שעשויים לאהוב אותו? אם כבר, הייתי מנחש שהקשר יהיה שלילי... |
|
||||
|
||||
יש קשר. כשלומדים מקצוע לא-רק-לבגרות, אפשר להרחיב ולהעמיק ולהכנס למקומות מעניינים. כלומדים מקצוע רק-שנה-אחת, רק-לבגרות, אין אפשרות לעשות את זה. כשלומדים מקצוע כמה שנים, הסיכוי שתיפול על מורה טוב שיעניין אותך, יותר גדול מאשר כשלומדים אותו רק שנה אחת. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה לימדו אותך, אבל כשאני למדתי חלק מהעסק היה זכויות אדם וערכים דמוקרטיים. טוב, בזמני עוד חוקי היסוד של 92 היו טריים למדי, אז התייחסו אליהם כאילו יש להם משמעות חיובית. היום אני מניח שמלמדים אותם רק בהקשר של "המהפכה החוקתית" וגם אז בזווית שלילית... |
|
||||
|
||||
כשאני למדתי, זה לא היה בזוית חיובית או שלילית. זה היה נטול זוית. יש חוקי יסוד - יאללה, תלמדו אותם. זה לבגרות. |
|
||||
|
||||
על תדאג, זה הולך להשתנות. בקרוב כל מי שתומך ב"עמדות השוליים של מפלגות שבקושי עברו את אחוז החסימה" יכשל אוטומטית, וכל הפטריוטים שנאמנים למדינה יעברו. Problem solved, next |
|
||||
|
||||
ראוי לציין שצבי צמרת הדיח את ידידיה שטרן המופיע במאמר מחברותו בועדת לימוד האזרחות וספר לימוד שכתב אייל נווה שגם הוא מופיע במאמר, הוצא בפועל מתוכנית הלימוד מכיוון שהוא לא מיישר קו עם גישת ''הצדק המוחלט איתנו ונא לא לבלבל אותנו עם העובדות''. לתשומת לב מי שחושב שאין מקארתיזם במדינה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש קורלציה בין בוגר 5 יח"ל ובין מי שיותר קל לו ללמוד חדו"א וקוונטים, אבל אני לא חושב שהחדו"א של התיכון עוזרת במיוחד ללימוד חדו"א אמיתית, ובטח לא קוונטים (שמצריכים חדו"א אמיתית, ומצריכים אלגברה לינארית אמיתית שבכלל אין בתיכון ולא ברור מה בתיכון שהוא מעבר למשוואה ריבועית עוזר לה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |