![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הצירוף "ממתיק סוד", בו השתמשת [בטון מזלזל, אם יורשה לי] בתגובה הראשונה שלך, נשאר מן הסתם חקוק בזכרוני, וכשעלעלתי בטיסה בקיטעי העיתונים הישנים שנשמרו אצלי קפץ לו תרגומו של שפירא והשתדך אליו. מה בכלל קשור כמה זמן עבר כדי לתקן טעויות? החופשה הקצרה-מתוקה, אם את זוכרת את התאריך בו הזכרתי אותה, עברה חלפה לה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הטון המזלזל היה באוזניך, לא בפי. (או בעיניך, לא באצבע האחת שבה אני מקלידה). לא זוכרת את התאריך, אבל וולקאם בק. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |