|
||||
|
||||
מה זו תעשייה פוסט מודרניסטית? ולצרכן אין ברירה - אם אני מעדיף היום לקנות חולצה שתחזיק מעמד שנים אין לי אופציה כזאת. |
|
||||
|
||||
יש. יש לי כמה כאלה. הן רק יקרות יותר (אם כי כיוון שאת רוב החולצות שלי אני קונה באיביי, אז לא *הרבה* יותר). |
|
||||
|
||||
אני חושב שלא הבנת נכון את ניר. הכוונה ב"חולצה שתחזיק מעמד שנים" היא לא לחולצה שלא תקרע אחרי כמה 20 שנות שימוש, אלא לחולצה שתהיה באופנה לאורך אותם 20 שנה. כאלה גם לך אין. |
|
||||
|
||||
הכי פשוט לקנות בגדים שלא באופנה כבר בזמן הקניה. |
|
||||
|
||||
בגדי גברים, להערכתי, לא משתנים כל כך הרבה. ג'ינסים בגזרה קלאסית (לא מתרחב, לא סקיני, לא עוף) עשויים לצלוח כל שגעון אופנתי, כמו גם חולצות T או חולצות כפתורים סטנדרטיות. אבל אני, למשל, צריכה לקנות מקרר בימים טרופים אלה1. ואני מוכנה לשלם פי כמה וכמה על מקרר שיחזיק לי מעמד עשרות שנים כפי שמקררים בעבר החזיקו, ואין. אני גם צריכה לקנות טוסטר-אובן, ואני מוכנה לשלם יותר עבור טוסטר-אובן שלא יתקלקל. אבל מניין לי איזה טוסטר-אובן יתקלקל ואיזה לא? אני גם מאוד אשמח לא להחליף כל שנתיים בלנדר יד בגלל חלק פלסטיק יצוק זה או אחר שנשחק. אני שונאת לקנות2, אני שונאת להשוות, ואני שונאת להחליט. אם בחרתי בלנדר-יד, אני מצפה שיחזיק לי מעמד. ובמוצרים מסוג זה, יש אפס תועלת בהתעדכנות המוצר לסטנדרטים חדשים. מקרר אמור לשמור על מזון קר ולא מקולקל3, טוסטר-אובן אמור לאפות, ובלנדר יד, שבאמת אמור להיות מכשיר לואוטק, בסך הכל אמור להסתובב ולערבל. לא נותנים לי את האופציה לזה. אגב, איפה החופשיסט התורן שיטען שאם כו-לם מייצרים מוצרים המיועדים להתקלקל, יקום היצרן שייצר מוצרים-בני-קיימא וכל הצרכנים יעברו לקנות את מוצריו? 1 ואני לא יכולה לקנות ישן, ואני לא יכולה לקחת מאגורה. המקרר אמור להכנס לנישה של 70 ס"מ, וזה אילוץ לא קטן. 2 כל דבר שהוא לא אוכל או ספרים. 3 לא אכפת לי שהמקפיא למעלה ולא למטה (למרות שאני יודעת שזו דוגמא קלאסית לעיצוב מוצר בהתאם למוצר הקודם שדמה לו ביותר), לא מזיז לי מדלתות נפתחות במקביל, וקיוסק לא מרגש אותי. גם לא מזיז לי אם עכשיו נורא מודרני מקררים מטאליים, ושלי בצבע בז'-ירקרק. |
|
||||
|
||||
20 שנה? את זוכרת מה היה אופנתי לפני 20 שנה? לא חסרים מקררים שמחזיקים מעמד הרבה זמן (מנסיוני, הגרמנים מוצלחים בזה), הבעיה, הרבה פעמים, היא הפוכה. הוצאת 100 שקל על מקרר שיחזיק מעמד 30 שנים, ו-10 שנים אחר כך עברת לדירה שיש בה מקרר חדש וטוב (זה שלך כבר בן 10) או לדירה שהמקרר לא מתאים לנישה, או שנולדו לך עוד ילדים והמקרר הקטן כבר לא מתאים, או שהילדים יצאו מהבית ואת כבר לא צריכה מקרר כל כך גדול שלוקח כל כך הרבה חשמל (מה גם שהמקררים מתייעלים כל הזמן)... לא חבל על הכסף, היית יכולה להוציא רבע על מקרר שיחזיק 15 שנה, לכי תדעי מה יהיה בעוד 30 שנה. בלנדר יקר של חברה מוצלחת גם יחזיק מעמד הרבה זמן. הבעיה היא שהמחירים הם לא פי 2 אלא פי 20, מה שאומר שאם הבלנדר הזול יתקלקל כל שנה, רק אחרי 20 שנה (בהנחה שאין ריבית) תחזירי את ההשקעה, נשמע לי מגוחך (לא שאני מתיימר להמליץ לך מה לקנות). אותו הכלל קיים גם לטוסטר אובן. מקרר הוא אחד מצרכני החשמל הגדולים בבית, מחירי החשמל הולכים ועולים, ואין סיבה להניח שירדו, ובהתאמה המקררים הולכים ומתייעלים. ולכן יש הרבה תועלת (בשבילך) בהתייעלות של המקררים. טוסטר אובן הוא גם צרכן אנרגיה לא קטן. הבעיה בבלנדר (כמו בכלי רכב ומכונות תפירה) היא אחרת. יש שם הרבה חלקים שנעים מהר, ומאד קשה (=מאד יקר) לייצר מכשירים כאלה בלי בלאי. מכאן נובע ההפרש במחירים בין בלנדר זול (=רגיש לבלאי) לבלנדר יקר (=פחות רגיש לבלאי). |
|
||||
|
||||
אני ממליצה לך בחום ומקרב לב על בלנדר מוט של BAMIX. לאמי היה בלנדר כזה כשבארץ עוד לא שמעו על המושג בלנדר מוט, היא השתמשה בו רבות ואנו המשכנו להשתמש בו שנים ארוכות אחריה, עד שלבסוף התקלקל אחרי עשרים וחמש שנות שרות רצוף, אולי יותר. החברה השוויצרית המשיכה לייצר את הבלנדר הזה כמעט ללא שינוי אבל היה אפשר לקנות אותו רק בחו"ל. עכשיו הוא סוף סוף מיובא לארץ, אמנם לא לחנויות אבל תגללי, אחותי קנתה אותו לאחרונה דרך הרשת. אני ממליצה על המודל הפשוט, גם הוא כמו כל הדגמים מתאים להכנת מזון לתינוקות. זה הכלי הכי שימושי שיהיה במטבח שלך. ממליצה גם להתפתות ולהזמין את האביזרים הנלווים - מטחנה (כלי שימושי לטבעונים), קוצץ ירקות, וכל מה שיש שם, כי נחמד שהם במטבח ונחמד לדעת שזה לא זבל סיני והם ישרתו אותך נאמנה. |
|
||||
|
||||
תודה. כשזה שברשותי ימות סופית, ארכוש כזה. יש לך גם המלצה על טוסטר-אובן גדול? מהסוג שיכול לשמש לאפיה במקום תנור? |
|
||||
|
||||
הו לא, הלוואי שהיתה לי המלצה. יש לי כזה מיקרוגל בבית שהוא גם גריל וגם תנור, משרת אותי ללא דופי כבר 25 שנה, הוא פנסוניק מייד אין ג'פן. אני חוששת שאפילו ביפן אי אפשר להשיג כזה. אולי כן? אשאל את השכנים היפניים שלי. הבעיה היא שהם קוריאנים. |
|
||||
|
||||
* הפלא ופלא, אחד מהמצאות הטכנולוגיה הוא מצלמה, ולפניה - מכונת הדפוס. לא קשה לראות מה היה אופנתי לפני 20 שנה, ואין צורך להסתמך על הזכרון. כמה השתנו גזרות הג'ינס של הגברים משנות ה-90 עד ימינו? * אני נורא מקווה שעוד 10 שנים לא אעבור לדירות שיש בהן מקרר, אלא שתהיה לי סוף סוף דירה משלי. במידה ויש לי מקרר טוב, אני יכולה למכור אותו, אני יכולה למסור אותו, אני יכולה לתרום אותו, אני יכולה להעביר אותו הלאה ואנשים אחרים יהיו מרוצים ממנו. אבל מקרר גרוע, יתקלקל תוך 4-5 שנים, ואז נצטרך לקנות חדש, ושוב ברורים והשוואות, ובינתיים האוכל מתקלקל, כך שאת הברורים עושים בלחץ - לא רוצה. * בלנדר-יד. אתה יודע. מאלה שאתה מכניס לסיר או לכלי, מפעיל, ועושה מהחומוסים חומוס או מקלקל מרק טוב ועתיר טעמים לבלילה בעלת טעם אחיד. השוויתי עכשיו בזאפ. ההפרש במחיר בין זול ליקר הוא לא פי 20 אלא פי 5. אבל ביקר יש לך עוד כלים וראשים מתחלפים, כך שאין לך דרך לדעת שהיקר לא יתקלקל אף הוא. הואיל ופי 5, אם הבלנדר יחזיק מעמד 6 שנים, כבר כיסית את ההפרש. וגם בטוסטר אובן הפער אינו פי 20. * אתה צריך לצרוך חשמל הרבה, על מנת לכסות את עלותו של מקרר חדש כל כמה שנים. אני מעדיפה לצרוך יותר חשמל מאשר לצרוך מקרר חדש. טוסטר אובן פועל רק כשאתה מפעיל אותו, בניגוד למקרר. * מכונת תפירה יש לי בביתי, ירושה מסבתא. מה אני אגיד לך, היא בת עשרות שנים (50 לפחות?), ועדיין פועלת, אפילו שיש בה הרבה חלקים שנעים מהר. ובמכונת תפירה יש איזה קסם עתיק כזה - אם מתקלקל (=נשבר) חלק, מחליפים אותו והיא פועלת. גם אופניים פועלים על עיקרון דומה, חרף מה שיטענו הלוקים בחדשניטיס. |
|
||||
|
||||
במכונת תפירה החלקים לא נעים מהר בכלל. במיוחד אם היא ידנית. |
|
||||
|
||||
אבל אנחנו מדברים על חולצות, לא ג'ינס. וויקיפדיה מספרת לנו שבשנות ה-90 המוקדמות גברים לבשו פלנל והניו-וויב היה פופולרי. אני מקווה שבעוד 10 שנים אני אזכה בלוטו, ובכל זאת, אני חוסך קצת כסף לפנסיה, למקרה שהתקווה הזאת לא תתממש. וגם אם תעברי לדירה משלך, מאיפה את יודעת מה יהיו הצרכים שלך בעוד 10 שנים? בעוד 20 שנים? בעוד 30 שנים... נכון, את יכולה להעביר את המקרר, אבל שוב, נשאלת השאלה, מה הטעם. אופציה אחת היא להוציא 100 שקל היום על מקרר חדש (שיחזיק מעמד 40 שנה, כולל שירות תיקונים כל 15 שנה בעלות של 30 שקל) והאופציה השניה היא להוציא 20 שקל היום על מקרר חדש (שיחזיק מעמד 10 שנה, וכשיתקלקל תזרקי אותו). את ה-40 שקל שתחסכי תוכלי לתת או לתרום כמו המקרר (רק שמי שתתרמי או תתני לו יודה לך יותר). מעולם לא התקלקל לי מקרר אחרי פחות מעשור, וכשאת לא קונה מקרר לחיים, את לא צריכה לעשות יותר מידי "בירורים": לוקחת מידות, בודקת נפח, משווה מחירים וקונה. יש בלנדרים שעולים 78 ש"ח ויש ששעולים 1149 ש"ח. אז לא פי 20, פי 14, ובחנויות מתמחות תוכלי למצוא ייקרים יותר. אם הבלנדר הזה יחזיק מעמד 14 שנה (יש לך 10 שנות אחריות), ואם לא תהיה אינפלציה, ואם הימרת נכון, החזרת את ההשקעה. לי לא ברור מה הטעם. אבל, כאמור, אני לא מתיימר לעוץ לך עצות. לא ברור לי למה את מעדיפה להוציא יותר כסף מפחות, אבל זה לא שמישהו מונע ממך לקנות מקרר יקר שיחזיק מעמד הרבה זמן... זאת בדיוק הנקודה, מכונות תפירה ישנות עלו (ועדיין עולות) הרבה כסף. אנשים היו צריכים לחסוך חודשים על מנת לקנות מכונת תפירה (או מקרר, או בלנדר...). היום מכונת תפירה זולה לשימוש ביתי עולה 1,500 שקל, פחות משכר מינימום חודשי. נכון שאף אחד לא יוריש אותה לנכדים שלו, אבל הם יוכלו לקנות לעצמם מכונות תפירה עוד יותר זולות, ואין צורך לקנות חלקים, לקחת לתיקון, להתעסק עם כל מיני חלקים שצריך להחליף (ולקוות שהייצרן ימשיך לייצר אותם). זה לא אנשים שלוקים ב"חדשניטיס" זה פשוט נכון כלכלית, ולכן זה הנוהג שהופך להיות פופולרי בעוד ועוד ענפי תעשייה, ודווקא בחלקים בזולים יותר של התעשייה, למרות הבכי של אנשים שלוקים ברומנטיזציה מוגזמת. |
|
||||
|
||||
ראשית, אם הסיכוי שלי גם בעוד 10 שנים לדירה משלי שקול לסיכוי (הלא קיים) שלך לזכות בלוטו, מצבנו כאומה רע מאוד. שנית, מי אמר שהמקרר היקר יחזיק יותר? מקרר יקר - פירושו שהוכנסו בו יותר גאדג'טים. מקרר יקר הוא מקרר עם מקפיא תחתון ו-2 דלתות מקבילות וקיוסק ושאר ירקות. אבל זה לא אומר שהוא יחזיק יותר. למעשה - זה אומר שהוא יחזיק פחות. הסתכלתי עכשיו בזאפ, במקררים מעל 10,000 שקל. הם כולם כאלה. ואגב, דווקא על המקרר היקר ביותר יש חוו"ד שלילית. __________________ החדשניטיס התייחס לאופניים בלבד. |
|
||||
|
||||
לאותו גודל של מקרר יש תווך מחירים די גדול, אם נסתכל רק בזאפ, 230 עד 250 ליטר, נגלה שמקרר הכי זול עולה 1,100 שקל והמקרר הכי יקר עולה 3,880 שקל. בשניהם יש מקפיא למעלה, באף אחד מהם אין 2 דלתות מקבילות או קיוסק, ובכל זאת, ההפרש משמעותי. גם אם תסתכלי על 500 ליטר, תגלי שהזול ביותר עולה 3,000 והיקר ביותר עולה 6,000, שניהם עם מקפיא עליון ובלי קיוסק (למעשה, הקיוסק ושאר ירקות נפוצים רק במקררים הגדולים באמת, מעל 500 ליטר). בכל מקרה, ברור שהמחיר לבד לא אומר שום דבר על האיכות של המקרר ועל כמה זמן הוא יחזיק, המחיר הוא תוצאה של הצע וביקוש, מקררים יפים יהיו יקרים יותר ממקררים מכוערים, מקררים לעשירים יהיו יקרים יותר ממקררים לעניים... אם מה שחשוב לך זה האמינות תבדקי את החברה ואת הדגם הספציפי. פשוט תזכרי שאמינות, כמו יופי, קיוסק, עוד דלת, נפח גדול יותר, או ציפוי מזהב, עולה כסף. אני הייתי שואל את עצמי אם זה כסף שבאמת כדאי להוציא. |
|
||||
|
||||
חוששתני שאף אחד מאלה לא יהיה מקרר מהזן שמחזיק. פשוט משום שלא משתלם לייצר אותם, כי מעדיפים לייצר כך שיתקלקל. לא הזול ולא היקר. |
|
||||
|
||||
על מה את מדברת? אני אישית אף פעם לא פגשתי מקרר שהתקלקל |
|
||||
|
||||
פגשתי פעמיים-שלוש. מצלצלים לטכנאי והוא בא ומחליף חלק, ואחרי הטראומה הנוראה החיים פשוט נמשכים הלאה. מצד שני, חוץ מנועה לא פגשתי באייל אף אחד ששלח איזה 10-20 תגובות על שעועית/קטניות ועל ההקפאה והבישול שלהם. ככה שיכול להיות באמת שלנועה יש נושאים שמטרידים אותה הרבה יותר משהם מטרידים אנשים רגילים. |
|
||||
|
||||
חוץ ממך, לא פגשתי באייל אף אחד שספר כמה תגובות על קטניות, הקפאתן או בישולן אני שולחת... |
|
||||
|
||||
לא ספרתי. יש לי זכרון טוב לגבי רושם מסויים שנשאר אצלי, ואת השאר עשה עבורי מנוע החיפוש. תגובות מפתח: תגובה 528779, תגובה 528712.:) |
|
||||
|
||||
אולי נועה זוכרת פתיל באורך הגלות על בישול אורז. |
|
||||
|
||||
גם אני לא פגשתי. אבל עד עכשיו השתמשתי באמקורים עתיקים. |
|
||||
|
||||
וכמובן - ההשלכות האקולוגיות של זה. שנראות לי קצת יותר חשובות מההעדפה האישית שלי לקנות מוצר שימעיט להתקלקל, לעומת ההעדפה האישית של אחרים לקנות הרבה מוצרים זולים שירבו להתקלקל, אבל הם יהנו בכל פעם ממוצר חדש. |
|
||||
|
||||
אני מקדישה לך שיר, פעם אפילו הג'נק היה מכובד. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שרוב הסחורה שם היא מקררים ישנים, או בכלל מוצרי חשמל זולים... |
|
||||
|
||||
אותו דבר, מהבחינה הזו. רק שעם מכשירים דיגיטליים זה יותר גרוע. |
|
||||
|
||||
במקרים רבים, מוצרים שמחזיקים זמן רב מעמד גורמים יותר נזק סביבתי מתועלת. מקרר ישן צורך יותר אנרגיה, כנ''ל מזגן ומיקרוגלים מסויימים (אני לא יודע אם זה נכון לגבי כולם). מדינות רבות (ועד לא מזמן גם ישראל) אפילו שילמו לבעלי מכוניות עובדות ישנות כדי שיפטרו מהן. |
|
||||
|
||||
לא צריך טכנולוגיה. אתם מוזמנים להציץ בארון הבגדים שלי. למשל, אף פעם לא הבנתי למה להפסיק ללבוש חולצה אם הצוארון שלה נחשב לא אופנתי. הצואר שלי לא השתנה במידה שמצדיקה שינוי. |
|
||||
|
||||
(אגב, אם אני מבין נכון, הטיעון של השוקחופשיסט לא יהיה מה שאת אומרת, אלא שאם כו-לם מייצרים מוצרים שלא מתאימים לצרכן (מתקלקלים מדי, יקרים מדי) יקום המתחרה שינצל את זה וימכור מוצרים שכן מתאימים*. דא עקא, שזה לא אומר של*כולם* מתאימים מוצרים יקרים שמחזיקים יותר זמן מעמד; ללא מעט אנשים מתאים DVD שעולה מאה שקל ומחזיק מעמד שנה על DVD שעולה אלפיים ומחזיק מעמד 20 שנה). בקיצור, כשאת אומרת 'יותר', כמדומני שכדאי להגדיר *כמה* יותר כסף תמורת *כמה* יותר זמן פעולה את מוכנה לשלם. *בהנחה שהמוצרים הלא-מתאימים מיוצרים בכוונה ולא עקב מגבלות טכניות שלא מאפשרות מוצר יותר מתאים). |
|
||||
|
||||
לא יכול לעזור לך במקרר, אבל במכונות כביסה יש את מילה. חברה משפחתית שמייצרת מכונות באיכות הגבוהה ביותר. |
|
||||
|
||||
לא יודע. תשאל את ברקת. תעשייה עכשווית היא כזו ש -משתפת את הצרכן בתהליך היצור -מציעה מגוון גדול של אופציות במוצר כך שלכל צרכן מוצר שתפור עליו אישית. -מייתרת את תיקון המוצר (עדיף להחליף, לפחות את החלק הרלבנטי). דוגמה- מחשבים אישיים. (דל היתה החלוצה בחו''ל, בארץ עשו את זה קודם). אתה בונה לך מערכת בשיתוף ויעוץ המוכר. המכשיר שלך כנראה לא יהיה זהה למכשיר הבא שימכר (יותר זכרון, פחות שטח דיסק, ווטאבר). אם מתקלקל כרטיס המסך לא מתקנים אותו אלא מחליפים אותו בחדש (אם זה בתקופת האחריות) או משודרג (אם בגמר האחריות). |
|
||||
|
||||
מצחיק, אז דל היא תעשייה עכשווית ואפל לא. |
|
||||
|
||||
נכון מאד מצד המכשירים. לא כך מצד האפליקציות. |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי שמיהרת להסכים איתי. |אייקון של פרצוף תוהה מתפוז. אני חייבת להפסיק עם התחביבים האלה| יש בהחלט מאפיינים פוסט מודרניים של התיעוש בתקופתנו, שאפשר למנות אחד לאחד. אבל אני התכוונתי לכך שאיקיאה היא מין מייצגת של רוחו המזוקקת של התיעוש/שיווק/מכירות/שירות בעידן הפוסט מודרני. זה משהו שקשור בגלובליזציה שלה, ב"לאס וגאסיות"1 שלה, במבוך העכברים הפאן-אופטיקוני/מלון קליפורניה שהיא בונה ללקוחות, אפילו בתפריט הלא-מקומי הזה של כדורי הבשר. או בהתעקשות לשמור על שמות המוצרים המקוריים (LAK?! מה פתאום לאק? |שוב אותו פרצוף תוהה מתפוז| למה לא יקראו לרהיטים פה "עמק", "חוטר", "יעלון" או "סיגלון"?). זה דווקא אנטי-לוקאלי, במפתיע, אבל עדיין מאפיין הרבה רשתות גלובליות פו"מ2. ועוד ועוד מאפיינים כאלה. אני עייפה אבל אשמח להבהיר עוד אח"כ אם משהו לא ברור. 1זה לכאורה רהיט סקנדינבי קלאסי שהכינו מעצבים, אבל זה עשוי סיבית, קנית את זה בראשון לציון במחיר מינימלי, והרכבת בבית לקול הצרחות של ילדיך המעצבנים. סימולקרה של איכות, אולי? 2 למי איכפת אם לדאבל מק רויאל קוראים כך בארץ הולדתו? בישראל היו יכולים לקרוא לו "מלכותי כפול", או משהו. אבל יש איזו מחויבות לשמור על השמות כחלק מהמותג. |
|
||||
|
||||
2 מותג במקדונלד'ס זה טוב, ככה אני יודע שאני אוהב רויאל ושביג מק קטן מידי, גם כשאני בחו"ל. השוק של מקדונלד'ס כולל גם את ה"לא-מקומיים שרוצים ללכת על בטוח, ומוכנים לשלם כסף בשביל מה שהם מכירים כסביר". |
|
||||
|
||||
צודק לגמרי. אבל בחנות רהיטים וכלי בית השיקול הזה לא קיים. |
|
||||
|
||||
התאגיד הרב לאומי לעולם יהיה התאגיד הרב לאומי. ככה זה. זה לא פ"מ, זו גלובליזציה. יותר מכך, זו התרבות חסרת התרבות שהאמריקאים ייצאו לכל העולם. יעילות חסרת פנים ונשמה. זה מה שמפריע לך. הפ"מ דווקא מכניס קצת אישיות לסיפור. תופתעי לשמוע על פטרוזיליה בסלט של מקדונלדס בסניף שמוכר לאוכלוסיה ערבית? אני הופתעתי. |
|
||||
|
||||
גלובליזציה היא אחד ממאפייני התקופה הפו''מ (ולא ההפך). כך גם ''התרבות חסרת התרבות שהאמריקאים ייצאו''. כדאי לך לקרוא ספר טוב בנושא לפני שאתה ממשיך לתקן אותי. אני לא אופתע כלל לשמוע על הפטרוזיליה. ראיתי ''מק-קייג'ן'' בניו אורלינס. זה בדיוק חלק מהסיפור. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על מק'דולנדס בהודו. |
|
||||
|
||||
התאגיד הרב לאומי קדם לפו"מ. הוא השתנה להתאים עצמו לפו"מ (מקדונלדס) או לא (קוקה קולה) אבל הוא תמיד התאגיד הרב לאומי. האמריקאים ייצאו את חוסר התרבות שלהם הרבה לפני נפילת החומה. מ 77 (תחילת השפילברגיזם) יונק העולם את תמונת העולם האמריקאית המפגרת על המסך הרחב, הרבה לפני MTV. גלובליזציה היא אכן ממאפייני התקופה הפו"מ, אבל אקסון וג'י.אי. עשו את שלהם גם בשנות הארבעים והחמישים. מה שאני מנסה לומר הוא שהפו"מ טוב לתאגידים הרב לאומיים, אבל לא עומד בבסיסם, כפי שאת רומזת. אלו תופעות שלובות באופנים מסוימים ומקבילות באופנים אחרים. לקנות ספה של איקאה זה כמו לקנות מכונית של טויוטה. אני משוכנע שקניית טויוטה לא עושה לך חררה כמו קנית איקאה. אצלי זה ההיפך. אני מסתייג מהמותג של מקדונלדס אבל לוגם בכיף קוקה קולה. הייתי משועבד לפיליפ מוריס במשך שלושים שנה ואין לי עליהם מילה רעה (טוב, רק אחת: "רוצחים"), אני נועל נייקי אבל בעיקרון מעדיף את מה שמשדרת אדידס, סולד ממיקרוסופט ומעריך את אפל כמו כולם אבל ברמה האישית מעדיף את ביל גייטס על סטיב ג'ובס בגדול (אמנם ווזניאק לוקח את פול אלן. ווז לוקח את כולם בהליכה, אבל הרוח של שניהם כבר לא שם). ואינטל? איקאה עשתה לרחוב הרצל מה שוינטל עשו לקומודור, לאטארי ולאפל. אפל הצליחה להמציא את עצמה מחדש וקמה מאפרה. |
|
||||
|
||||
זה מה שהבנת מהדברים שכתבתי? שאני "מחרימה" את איקיאה? או שהם "עושים לי חררה"? או שהביקורת שלי על איקיאה היא תלוית מותג? |
|
||||
|
||||
לא שאת מחרימה את איקאה, כן שאיקאה מייצגת בעיניך את ההשתלטות הפו''מ של התאגידים הרב לאומיים, וכן שהביקורת שלך תלוית מותג, כי אני מניח (הנחה שלא שללת) שעם טויוטה אין לך בעיה. מה שהצגתי הוא שגם לי יש הטיה - מותגים גלובליים מסוימים מרגיזים אותי בנוכחותם הדורסנית ואחרים הרבה פחות. כנראה שכל אחד לפי תחומי הענין שלו. לי כואב איפשהו, לא ברור בדיוק איפה, שפרארי, למבורגיני, רולס רויס ולוטוס (מיגואר לא אכפת לי) עברו כולן לבעלות תאגידי הרכב הגדולים. |
|
||||
|
||||
"השתלטות"? מתי השתמשתי במונח כזה? קרא שוב את תגובה 581975 . המילה הכי חזקה שאני קוראת שם היא "התעקשות" וגם היא נוגעת לסוגיה שולית יחסית (תרגום שמות המוצרים). אולי נוח לך לחפש רדיקליות היכן שאינה נמצאת. ואולי בכל זאת תלך לקרוא משהו במקום לשחק ב"מי שונא יותר את תאגיד X ולמה". ההתייחסות הרגשנית לתאגידים אמורה לדעתי לעבור מן העולם לטובת פרגמטיות שלוקחת בחשבון את כוחו של הצרכן. ובלי משחקים ילדותיים בנוסח "שיבוש תרבות". אין לי מושג מה הסיפור של טויוטה ואני לא צרכנית פוטנציאלית של מכוניות חדשות כרגע או בכלל. המותג שאני משתדלת להחרים בעיקר בימים אלה הוא AMPM. שם אני יכולה להשפיע הרבה יותר, נראה לי. (גילוי נאות: ביום ו' הייתי במכירת חצר אצל חברים ורכשתי שם כוסות של איקיאה במחיר מציאה. מתאימות נהדר למטבח שלנו והאיכות שלהן מעולה). |
|
||||
|
||||
בתגובה 581093 שלך קראתי- כנראה בטעות, לפי התגובות שלך כעת- במשפט "מה שאיקאה הביאה הוא ביצוע המוני של דגמים זולים של ריהוט מעצבים" את המשמעות השניה של "המוני" ו"זול", כנראה בגלל הסמיכות של שתי המלים באותו משפט. לכן כנראה הרחקתי לכת כשיחסתי לתגובות שלך אחר כך רובד רגשי מסוים. פרגמטיות של הצרכנים היא באמת קונספציה חדשנית, שעלולה לשמוט את הקרקע מתחת כמה וכמה ענפים בכלכלה המודרנית. אנחנו קונים עם הרגש. העין חומדת הלב נפעם והכליות מייסרות. ככה זה. |
|
||||
|
||||
מה רע בהמוני (לא וולגרי - אלא מיועד להמונים) וזול? דווקא זה עומד לזכותם. כולנו קונים עם רגש, מי יותר ומי פחות. אבל בגיבוש עמדתנו בתחום הקניות מחברה X, כפי שאנו מנסחים אותה בתגובה באייל, בדרך כלל מופעל גם מעט רציונל בדרך, ולעתים אף משלים אתנו את כל הדרך עד לחנות עצמה. |
|
||||
|
||||
עלי להודות שההתרשמות שלי היתה עד לרגע זה כמו ההתרשמות של אריק - שתגובה 581093 היתה בהחלט בטון שולל המערב את המבט המפוכח עם לא מעט רגשות (מרירות, שקיעה בנוסטלגיה, איפה העולם ההולך ונעלם וכאלה), מעין הפגנה-אמיצה-של-אישה-אחת. המשפט "מה רע בהמוני...?" מפתיע אותי עכשיו, זה נראה ההיפך המוחלט ממה שנאמר מקודם. בקיצור, הפתילון הזה עוזר לי להבין אי הבנות באייל. |
|
||||
|
||||
תודה לך (באמת) על אי-ההבנה. חשבתי שלפחות באייל, אם בוררים מילים, אפשר לסמוך על כך שהקוראים יקראו בלי להשליך לשם כל מיני רגשות קש. הלא הדגשתי כמה פעמים שאני לא שוללת או פוסלת את הרשת ככזו ושיש בה גם סחורה ראויה (ודאי שעדיף לקנות כלי בית וטקסטיל שם, ולא בחנות הכל בדולר למשל. הגלובליזציה אינה מוקצית, וגם בה יש ''דירוג''). אני מודה ומתוודה שאם משתמע רגש זועם כלשהו מאותה תגובה, אפשר לייחס אותו (אך ורק) לניסיון להפריך את שיר ההלל השו''חי של אריק, שמולבש באופן אקראי לגמרי על שוק הרהיטים הישראלי. |
|
||||
|
||||
הם גם מוכרים, או מכרו, פלאפל (איום ונורא) בסניפים שמוכרים לאוכלוסיה יהודית. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שתבלון הקציצה, סליחה המבורגר, שונה באזורים שונים. למשל, היא מפולפלת יותר בדרום ארה''ב. |
|
||||
|
||||
מצטער, אני לא חושב שאני מבין מה זאת תעשייה פו"מ. תעשייה גלובלית? שמייצרת ומשווקת בכל העולם את אותם מוצרים? |
|
||||
|
||||
זה לא ממש מונח אקדמי שגור, סתם מילה שהמצאתי אד-הוק כדי להבהיר טענה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |