|
||||
|
||||
אפשר לדעת מה כל כך בלתי סביר ברעיון שגם גנגסטר זקוק לפסיכולוגית? או, אם כבר אנחנו בעניין - מה כל-כך בלתי סביר בכך שיהודי חרדי ישתמש באלימות כנגן מסרב לגט, או בקיומו של חייל מצרי חביב וחיילים ישראלים מכוערים? העמדה הפוליטית שלך, לפחות, ברורה למדי... |
|
||||
|
||||
הפתרון של שימוש באלימות כנגד סרבני גט הוא ענין מצוי וידוע ביהדות , פרט לעובדה שבד''כ הוא מופעל על ידי בית דין. ולעשות את זה לבד כשבית דין לא יכול זה לא רק הגיוני אלא גם...צודק למדי. |
|
||||
|
||||
ודאי שאסביר כי ברי שלא הבנת ולא ירדת לסוף דעתי. לא אמרתי שגנגסטר אינו זקוק או עשוי להיזקק לפסיכולוג. ייתכן שהוא זקוק לכך יותר מאחרים. חוסר הסבירות הוא בחוסר השכיחות. מספר הגנגסטרים ההולכים לשרינק שואף לאפס. כנ''ל, האפשרות שחרדי ישכור בריון מאפיה לשבור את עצמות מחותנו היא אפסית, אם בכלל. אינני מוציא מהכלל, מה שקורה לפעמים לצערנו, שחרדי יעשה אולי עסקים בלתי חוקיים עם המאפיה. אך מכאן עד האפיזודה הבלתי מתקבלת על הדעת הזו רחוקה הדרך. השתתפתי במלחמות ישראל וגם שביתי שבי. אך הספור המתואר באואנטי פופולו פשוט לא נראה לי קרוב או דומה לשום דבר שאני מכיר או שמעתי, או קראתי. פשוט נון-אקזיסטנס. כן, הדרך בה הוצגו חיילי צה''ל באוונטי פופולו חרתה לי ופגעה בי כלוחם קרבי שידע לשמור על צלם אנוש. חמור מכך שצופים תמימים בחו''ל יכלו ללמוד שאולי כך נהגו ונוהגים בצה''ל, ולא היא. כפי שצופים תמימים אצלנו יאמינו עכשו שגנגסטרים הולכים לפסיכולוגים בערך כמו שהם הולכים לבית קפה. נו, באמת. שלוש האפיזודות הנ''ל התרחשו כמובן רק במוחם הקודח של רוקחי העלילות הללו ואין פסול בכך. גם אני אמן ויוצר, וכפי שציינתי, אני מכיר בחרותו של היוצר לברוא דברים ולארגן חמרים שעלו בדמיונו. אך כפי שאמרתי, רצוי שמשל יהיה לפחות קרוב למציאות אותה הוא מנסה לתאר. והמציאות המתוארת בסופרנו או באואנטי פופולי למשל אינה דומה למציאות אותה הם מנסים לתאר. בענין דעותי הפוליטיות, כן אתה צודק, ואני מאמין שאני צודק ממך. אני בז ל''תקינות פוליטית'' ולכל הצביעות הנלווית אליה. שלום וברכה. |
|
||||
|
||||
לא צפיתי באוונטי פופולו, ואפילו בקרבי לא הייתי, ובוודאי שלא בזמן מלחמה, כך שלא אגיב בנושא זה, ואשאיר לקוראי דבריך לשפוט. באשר לאלימות המופעלת על ידי חרדים, אסתפק בהערתו של ש. פוגל, שמן הסתם מכיר את הנושא מקרוב יותר ממני. אך באשר לאיש המאפיה שהולך לפסיכולוג - הרי כל הרעיון הוא שמדובר בדבר יחודי. נכון - מספר הגנגסטרים שהולכים לשרינקים הוא אפסי - ולכן מעניין לעקוב אחרי אחד שכן. אתמול קראתי במקרה מאמר שעסק שהצגת מקצוע הפסיכיאטריה בסרטים. רוב רובם של הפסיכיטארים היו, במקרה הטוב, בעלי פסיכוזות בעצמם, ובמקרה הרע - רוצחים מטורפים. מה אחוז הפסיכיאטרים המטורפים בין העוסקים במקצוע? יש להניח שזניח עד לא קיים, אבל אתה לא התרעמת על דמויות כמו הפסיכיאטרים באלי מקביל, או חניבעל לקטר - לך מפריע שמישהו העלה את הרעיון לסדרה על גנגסטר שהולך לפסיכיאטר. ממש רעיון פרוע... עשה לי טובה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |