בתשובה לשמיניסט, 04/09/11 22:43
אכן יש הרבה על מה להתלונן 580767
אני תוהה כמה מבין הדברים שאתה מתייחס אליהם כאל עובדות, מעצם היותך תלמיד במערכת, אכן משקפות את המצב במערכת החינוך וכמה משקפות בעיקר את המצב בבית הספר שבו אתה לומד.
ה. הנדסה ומדעי המחשב אינם המקצועות הפרודוקטיבים היחידים. אולי עדיף יהיה, מבחינה כלכלית כמובן (ואף מלה על כך שלא ראוי שהפריזמה הכלכלית תהיה היחידה דרכה אנו מודדים את חיינו כחברה) שמערכת החינוך תדאג שיגדל כאן דור של אנשים מודעים לזכויותיהם, למניפולציות, שיודעים לקרוא ולנתח בצורה ביקורתית תכנים שמועברים להם, שידעו להתנסח בצורה נאותה ולדעת לקרוא (חוזים, הסכמים, עיתון). אולי במקום ארבע יח"ל מתמטיקה עדיף ללמד 4 יח"ל בריאות ועזרה ראשונה?
ו. לא הבנתי למה אתה מתכוון ב"לפתח בכל מקצוע הומני את הבנת הנקרא של התלמיד בנפרד. הגישה של כמעט כל המורים היא שאתה כתלמיד, לא יודע לכתוב תשובה כראוי ולכן הם מלמדים אותך מחדש בכל מקצוע. התוצאה הישירה של מצב כזה היא סמטוכה במוחותיהם של התלמידים (כולל אותי), שבעצם כבר לא יודעים לרשום שום תשובה לשום שיעור."‏1
אם מורה מגלה שתלמידים שלו לא יודעים לנסח תשובה רלוונטית לשאלה שנשאלו, מן הראוי שישקיע מאמצים סבירים בכך. אך טבעי שלמורים שונים יהיו דרישות שונות - נמענים שונים דורשים ניסוחים שונים, ופיתוח הרגישות בעניין איך כותבים למי ובאילו נסיבות, הוא חלק בלתי נפרד מכישורי שפה.
אגב, למיטב זכרוני (כבר עשור מחוץ למערכת, לפחות כתלמידה) מטרת שיעורי הלשון אינם להקנות כישורי כתיבה, אלא להתמקד בכל הקשור לתחביר ולדקדוק. כישורי כתיבה הם אכן נחלתם של שיעורי הבעה (ובכיתות הנמוכות - הבנת הנקרא), וחלק נלווה לשיעורים הטקסטואלים (תנ"ך, ספרות וכו').

1 אירוני, מכל התגובות שלך זה, ככל הנראה, הוא המשפט שמנוסח בצורה הכי פחות מוצלחת.‏2
2 ותשובות בדרך כלל כותבים ולא רושמים.
אכן יש הרבה על מה להתלונן 580874
אינני יכול להעיד כמובן על המצב במערכת החינוך כולה, אלא על המצב בבית הספר שלי, ובעוד שניים שלושה. עם זאת, אני יודע מהן תכניות הלימודים ומה אני אמור ללמוד לפי משרד החינוך. מהיכרותי עם אלו, מצבי הרבה יותר טוב ממצבו של תלמיד בבית ספר שמלמד רק את מה שמוכתב לו ע"י משרד החינוך. לכן כדאי לך, אם את כמובן מעוניינת, להסתכל מעט על תכניות לימודים של מקצועות שונים ולשמוע חוות דעת מתלמידים בבתי ספר אחרים. אני ממש לא מקור מוסמך, מסיבות שכבר ציינתי.

לא טענתי שאלו המקצועות הפרודוקטיביים היחידים, בסך הכל הבאתי אותם בתור דוגמא. מבחינה כלכלית גרידא, נראה לי שאת טועה. אני שמעתי על מחקר אחד, ואני מניח שיש עוד, שהראה שרמה גבוהה של לימודי מתמטיקה מעלים את התל"ג של המדינה (אין לי מושג איפה יש מקור לזה, אבל יש לי הרגשה חזקה שיש יותר ממחקר אחד כזה).
לא טענתי בשום אופן, שרמה גבוהה של מתמטיקה צריכה לבוא על חשבון יכולות גבוהות יותר של הבנת הנקרא או של כל יכולת אחרת. אני טוען שצריך לשאוף להשיג גם את אלה וגם את אלה.
לא טענתי גם בשום אופן שהפריזמה הכלכלית צריכה להיות היחידה למדוד את חיינו כחברה. אני סבור שלגבי מתמטיקה מצב הדברים צריך להיראות אמנם לא הפוך אך שונה:
ההשקפה הרווחת היום כלפי מתמטיקה היא שמדובר ב"מפתח דלתות", כלומר מקצוע שאמור לסייע לך בעתיד בניגוד למקצעות ההומניים שאותם לומדים לשם ההשכלה. כמעט אף אחד לא מתייחס ללימוד מתמטיקה ברמה גבוהה כרכישת השכלה לשם השכלה, אלא כאמצעי. זו אחת הסיבות לכך שבני נוער בגילי, שלא מאוד מוטרדים מעתידם אבל חושבים שהשכלה זה דבר חשוב (כן יש כאלה, ואפילו לא מעט), לא יטרחו ללמוד מתמטיקה ברמת 5 או 4 יח"ל. חבל, ההפסד כולו שלהם.
יכול להיות שאת צודקת ובאמת עדיף ללמד בריאות במקום מתמטיקה. ובכל זאת, ברוב מדינות העולם מלמדים מתמטיקה, לפני בריאות. אני יוצא מנקודת הנחה שהדברים לא נקבעו בשרירותיות ושאנחנו לא רוצים להיות המדינה הראשונה בעולם שעושה את הניסוי הזה.

ו. תקראי את התגובה למעלה.
ואגב, אני לא חושב שסוגי הבגרויות השונות מהווים נמענים שונים, ואם הם רוצים שנרכוש את היכולת הזו, שיוסיפו אותה לתכנית הלימודים בהבעה.
כיום לשון והבעה הם מקצוע אחד, ונבחנים בהם בבחינת בגרות אחת, אם כי בפרקים שונים. לכן לתומי חשבתי, שהפרקים אמורים להשלים האחד את השני בצורה כלשהי. אולי תסכימי איתי שעדיף שנדע גזרה אחת או שתיים פחות, ונלמד לפסק (מוצג א' - יכולת הפיסוק העלובה שלי, שלא נרכשה בבית הספר, פשוט מפני שמעולם לא לימדו אותי להשתמש בפסיק כראוי ואיך לקצר משפטים)

זה באמת אירוני. לא ידעת שזה הכל אימון למועד חורף תשע"ב בלשון?

נ.ב.
ותשובות של מבחני בגרות דווקא רושמים, כמו רובוטים.
אבל תשובות רגילות באמת כותבים, סלחי לי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים