|
המאמר מהדהד לדינמיקה בה אני מתנהלת (או שמנהלת אותי), כשישה חודשי אינטראקציה שמחה אינטימית ומלאה עם החוץ בכל התחומים ואז מעין ''התרוקנות המצברים'' וצורך נפשי ופיזי לנוח, להתמלא, לשקוט, וזה קורה, מהילדות המוקדמת, כשאני ספונה בביתי עם הספרים והשקט ומעט מאד אינטרקציה בטלפון. כך שהמפגשים ברמה מסוימת יותר מרוקנים אותי, ודאי מכוחות פיזיים ונפשיים ואילו הלבד, לכמה חודשים ויותר, מאפשר לי מנוחה מאד עמוקה והתמלאות בכוחות. עדיין קשה לי להשלים עם המעגל הזה, כי הוא כל כך שונה מההתנהלות של סיבתי שדומה ששואבים כוח נפשי ופיזי ממפגשים ועשייה בינאישית.
|
|