בתשובה לטווידלדי, 01/09/11 9:41
משטרים צבאיים - סקר 580513
נכון.
אנסה שוב:
היו לא מעט בעלי השקפה ימנית קיצונית ששחררו אנחת רווחה כשנרצח רבין.
היו לא מעט כנ"ל שהמתינו עם שחרור האנחה עד שנבחר נתניהו.
אין ברווחה שחשו אלו גם אלו עקב הסרת הסכנה החמורה שרחפה מעל ראש העם היהודי כדי לסתור את הזעזוע שחשו חלקם מעצם הרצח של ראש ממשלה מכהן, ועוד בידי יהודי!

מה לא ברור?
משטרים צבאיים - סקר 580537
והיו (כפי שאמרת) לא מעט שלא שחררו אנחת רווחה כשרבין נרצח, לא רצו שהוא יירצח, התאבלו על הירצחו - ושיחררו אנחת רווחה כשביבי נרצח.

ולכן, מה שלא ברור, הוא למה אתה מקשר מאפיין של ימין קיצוני מסוג מסויים (שיחרר אנחת רווחה כשנרצח רבין) לתופעה ש*ממש* לא אפיינה רק את אותם קיצונים (אלא, כנראה, קצת יותר מחמישים אחוז מן המצביעים). הרי אין שום צורך באנחת-הרווחה-כשביבי-נבחר לטיעון שלך.
משטרים צבאיים - סקר 580538
נבחר, לעזאזל. אני תמה אם מחכה לי ביקור של השב''כ בטענה שהתת-מודע שלי רוצה שביבי יירצח, או משהו.
משטרים צבאיים - סקר 580545
אני אנסה שוב
כתבתי את המשפט הבא
"יש חלק לא קטן בציבור שמאמין שאין ברירה והכיבוש חייב להמשך כי האפשרויות האחרות גרועות הרבה יותר. אי אפשר לשכנע אותם ש"יהיה בסדר". תחושת החירום שלהם גדולה כל כך עד שרצח רבין עורר בהם אנחת רווחה."
כדי לתאר את הקבוצה המנוגדת לקבוצה שמוחה על עוולות הכיבוש, וכיצד עומק התהום ביניהן אינו מאפשר דיאלוג.
ואז אמרו לי למה אתה מכניס את רצח רבין זה לא בסדר.
ואני אומר אי אפשר להתעלם מהקבוצה הזו והתהום שפעורה בינה ובין הסמולנים.
בסדר עד כאן?
יכול להיות שלא הייתי מספיק ברור כשאמרתי שחלק מהם המתינו עם שחרור אנחת הרווחה עד שביבי נבחר. כוונתי הייתה שתחושת החירום של קבוצה זו הייתה כל כך חריפה שרצח רבין בפני עצמו לא הביא לה מזור אלא רק חילופי השלטון שיככו אותה כי החרדה המשיכה לאחוז בנפשם כל עוד חבורת אוסלו הייתה בשלטון.
לא התכוונתי לומר שהבחירה בביבי הייתה שחרור אנחת רווחה על רצח רבין, ואני לא מצליח לראות איך ניתן להבין זאת מדברי בלי קריאה מאוד סלקטיבית.
אני בטוח שרבים בחרו בביבי מבלי להרגיש את אותה תחושת חירום וחרדה, וההקלה שחשו כשנטלו את השלטון מידיהם של אדריכלי אוסלו לא היתה כה משמעותית. לא עליהם דיברתי. דיברתי על אלו שהסכימו עם האג'נדה של מניפי הכרזות וקוראי הגנאי בכיכר ציון.

וכל זה היה כדי לומר שאין טעם לויכוח האם אנחנו מוסריים או לא, כי עמדות המוצא של המתדיינים רחוקות מדי זו מזו, ואבני הבוחן שהם משתמשים בהן שונות לחלוטין.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים