|
||||
|
||||
בנוגע לעיר לעומת הכפר, החל מגיל ההתבגרות בקיבוץ, האינטרקאציות החברתיות נהיו לי קשות יותר ויותר, ולמרות שאני לא זוכר בדיוק, אני מניח שהיציאה מהבית היתה לי קשה יותר: הרי כל מפגש אקראי עם מישהו בשביל הוא טעון! העיר מציעה לי הרבה יותר חופש והנאה לצאת החוצה, בזכות האלמוניות. קיבוץ הוא דוגמה קיצונית, אבל גם בכפר "רגיל" אני מניח שלחלק מהנוטים להתבודד עלול להיות קשה יותר עם העובדה שהאנשים שהם פוגשים הם מוכרים, ועם אינטרקאציות חוזרות ונשנות. |
|
||||
|
||||
בקיבוץ קל למדי להמנע מאינטראקציות חברתיות גם בלי להשאר בבית. גם במושב (יש לי מספר מסלולי ריצה שמעולם לא פגשתי בהם אדם). |
|
||||
|
||||
איך נמנעים מאינטראקציות חברתיות בקיבוץ בלי להישאר בבית? הכותרת של התגובה שלך היא המפתח? |
|
||||
|
||||
בקיבוץ ובמושב המרחק מהבית לשדות ולמטעים שמסביב הוא מאוד קצר ומי שרוצה לשוטט לבד בלי לפגוש נפש חיה לא צריך ללכת רחוק. כשאני יוצא לרוץ בערב אני יכול לבחור בין מסלול פופולרי ובין מספר מסלולים ריקים מאדם. |
|
||||
|
||||
אבל אם רצית לקנות משהו במכולת, לקחת דואר (היה דואר מרכזי בקיבוץ שלך, נכון?), ושלא לדבר על לאכול בחדר אוכל? |
|
||||
|
||||
גם בעיר קניה במכולת או אכילה בחוץ (ובחלק מהערים גם איסוף הדואר) כרוכים ביציאה מהבית ומפגש עם בני אדם. רק שבעיר גם סתם יציאה מהבית לחילוץ עצמות תגרור מפגש כזה ובקיבוץ לא בהכרח. |
|
||||
|
||||
אבל ירדן דיבר בתחילת הפתיל בדיוק על זה: בקיבוץ, כשאתה פוגש מישהו במכולת (או בדואר, וכו'), אתה מן הסתם מכיר אותו היטב, ולכן יותר מחויב לאינטראקציה חברתית מכפי שתהיה בפגישה עם אלמונים במכולת בעיר. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל יש גם יתרונות. לא טענתי שהקיבוץ הוא המקום האידאלי להתבודדות. |
|
||||
|
||||
הבדידות והטבע מחדדים את הרעב לחברה כך שלעיתים המפגשים בשבילי היישובים הם בלתי נסבלים ממש! בעיר- למהלכים הבודדים יש אג'נדה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |