 |
''נחזור לתושבי אלקנה המטפוריים. כמו שאמר ידידיה בגילוי לב, כל אחד מהם היה נלחם למען שחרור בנו, כפי שאנו נלחמים למען שחרור גלעד.''
פה אני מנחש אחרת, כפי שאני דן במקום אחר בפתיל. אבל נניח שאת צודקת,
''איך זה היה ממשיך - כל תושבי אלקנה האחרים היו מצטרפים למאבקה של המשפחה.''
פה אני מנחש אחרת, ויותר בביטחון. אני בטוח שערך ההקרבה למען הקולקטיב היהודי חזק יותר בקרב האלקנאים מאשר בקרב התל-אביבים (או ההילאים). אני בטוח שבטחונם בצדקת הדרך נותן להם חוסן נפשי (אם תרצי, חוסן נפשי לעשות את המעשה הלא נכון). תושבי אלקנה האחרים היו מבינים את משפחת הנחטף, מחבקים אותה, אך לא יותר מכך.
וכשאת טוענת שגם תגובת הממשלה היתה אחרת, שדמם של האלקנאי ההיפותטי סמוק יותר בעיניה מאשר דמו של שליט, והיא תפעל למען הראשון בניגוד לערכים המוצהרים שלה ושל הציבור שממנו הוא בא, זה כבר ממש מכעיס אותי. הערכים שלהם שונים משלך ושלי, אבל את מזלזלת בכנות ובעוצמת אמונתם בערכים האלו, כשמציאות מספקת הוכחות אינספור לכנות הזו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש