|
||||
|
||||
מדובר במדינה לכל דבר. עם קשרי חוץ, ומשפט בינ"ל. עם כוחות ביטחון פנים. בלי טנקים. בלי מטוסים. ובלי יכולת לכרות בריתות צבאיות עם מדינות אחרות. להבנתי זה יותר מאוטונומיה ופחות ממדינה. זו בסך הכל מדינה שויתרה על חלק מן הזכויות הריבוניות שלה, וזה תמצא בכל מדינה אחרת. למה שיסכימו? בוודאי שלא יסכימו. אבל תהליך השלום נוגע לא רק לזכויות הפלסטינים אלא גם לזכויות הישראלים. ואם הפלסטינים לא מסוגלים להכיר בצרכי הביטחון של ישראל, יש כאן בעיה רצינית בקונספציה הקרויה שלום. |
|
||||
|
||||
מדינה לכל דבר עם קשרי חוץ, אך ללא יכולת לכרות בריתות צבאיות. זה יצור מעניין. לשאלה הבאה: מחר בבוקר מחליטים מאות משועממים אירופאיים שהם חייבים להגיע דווקא לרמאללה. האם מותר לשלטונות ישראל להכריז עליהם "צונמי אווירי" ולטעון שהם חייבים לעבור דרך נתב"ג בדרך לשם (אנחנו צריכים עוד קצת מטבע חוץ)? לחלופין: אם יש שדה תעופה ברמאללה, האם מותר לישראל להכריז שאסור להם להיכנס דרכו? |
|
||||
|
||||
צפריר. בטבע ישנם הרבה יצורים מעניינים. כל ברית שמקיימות ביניהן שתי מדינות כוללת סעיף כלשהו המתייחס לאפשרות של שתיהן להקים ברית צבאית עם גורם זר. מדינות אינן יצור חופשי שיש להן זכויות עקרוניות כשם שיש לאזרח. מה שיורד דרך שדה התעופה הפלסטיני יהיה שקוף לעיניים של בידוק ישראלי. זה הסכם מעברים פשוט. מטרתו לא לאפשר הברחות נשק באמצעות מטוסים. נראה שאתה מנסה ליצור סימטריה. אם הפלסטינים מקימים מדינה, אז אותה מדינה צריכה להיות כמו מדינת ישראל בדיוק. וגם שווה לה בכל הפרמטרים. לא כך הוא. |
|
||||
|
||||
בטבע יש הרבה יצורים מעניינים. אבל אל תתפלא שהפלסטינים לא מוכנים לקבל את מה שאנחנו לא היינו מוכנים לקבל. |
|
||||
|
||||
הכל עניין של מקח וממכר. של ערך ותמורה. עכשיו הם לא מוכנים לקבל, כי את מה כל מה שהישראלים יכולים היו לתת הם קיבלו על מגש של כסף, ואף אחד לא טרח לדרוש מהם תמורה. צריך להודות שהם היו הרבה יותר חכמים מאיתנו. הטמטום הישראלי בניהול תהליך השלום פשוט זועק. עכשיו כדי להוכיח לעצמם שהם צודקים, מבקשים הישראלים גם להתפרק מן הנכסים האחרונים שכבר הם אינם שומן שניתן לחתוך אלא בשר חי. ועדיין שום קריאה באופק, שום אמירה במחנה השלום או בשיח הציבורי לגבי הזכויות שלנו. על הפרמטרים אשר הצגתי, וזה רק מה שאני הצלחתי לחשוב עליו, לא נוכל לוותר. זו לא שאלה של גישה יונית או נצית. פשוט אי אפשר. הגיעה השעה להפוך את המטוטלת ואת היחס בכלל, ולשאוף למזער את הנזק, גם במחיר של עימות ועוד עימות. למען השלום. |
|
||||
|
||||
אני מחשיב את עצמי לחלק במחנה השלום (אוהל בשוליים), ההצעה שלך נראית לי למדי - היא מאפשרת הפסקת השליטה הישירה על אוכלוסיה אם תיושם נכון. אתה מוכן לעמוד בפינוי אסטרטגי של מאות (עד אלפים בודדים) של יהודים אל תוך מרכזי אוכלוסיה יהודיים כך שיהיה שטח ערבי מובהק לעבוד איתו? |
|
||||
|
||||
אני מחשיב את עצמי לחלק במחנה הציוני. ההצעה שלך נראית לי למדי - היא מאפשרת הפסקת השליטה הישירה על אוכלוסיה ערבית אם תיושם נכון. אתה מוכן לעמוד בפינוי אסטרטגי של מאות (עד אלפים בודדים) של ערבים אל תוך מרכזי אוכלוסיה ערביים כך שיהיה שטח יהודי מובהק לעבוד איתו? |
|
||||
|
||||
בהחלט כן, בניסוח זה ובמספרים מסדר הגודל הנ''ל. בקרוב, תודה לאלים, המחשב יקבל שוב חופש ממני, תענה כן בתגובה לשאלה שלי ואולי נספיק לפתור את הקונפליקט המדיני שבקרבנו. |
|
||||
|
||||
אחד תמורת אחד, כלומר הפרדה מלאה של האוכלוסיות היהודית והערבית. זה הבסיס למו''מ, כאשר הקו המדוייק ייקבע במו''מ בין הצדדים (נקודת הפתיחה שלי היא על נהר הירדן, כמובן) |
|
||||
|
||||
בהחלט כן. אינני רואה בכך הצעה שלי, אלא צרכי ביטחון יסודיים של הצד הישראלי במשא ומתן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |