בתשובה לאביב י., 22/08/11 12:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמנם שטויות? שלמה סבירסקי פירט לפני כמה שנים בסיפרו מחיר היוהרה את המחיר הכלכלי והלא כלכלי שהכיבוש הביא על מדינת ישראל. אלה הם עיקרי דבריו: הכנסת עובדים פלסטינים לשוק העבודה הישראלי מנע השקעות במיכון וטכנולוגיה שהיו עשויות להעלות את הפריון במשק הישראלי ופגעה בתחום השכר ותנאי העבודה1 של העובדים הישראלים (יהודים וערבים) בשכבות החלשות. דבר זה תרם להעמקת הפער בין השכבות בחברה הישראלית. ההתנחלויות נהיו לפרויקט האזרחי-צבאי הגדול במדינה. תקציביהם המוניציפלים גבוהים באופן משמעותי מישובי הקו הירוק. רמת ההשתתפות הממשלתית גבוהה יותר ורמת ההשתתפות העצמית של התושבים (באמצעות מיסים עירוניים) נמוכה יותר. ההתנחלויות נהנות מהשקעה מסיבית בבנייה, הקלות במס, מערכת בריאות יקרה יותר כתוצאה מהבידוד הביטחוני, מערכת חינוך עם תוספות והטבות יחודיות, השקעה נוספת באספקת מים, העברת כספים לא רק ממשרדי האוצר, הבינוי והשיכון, הבריאות והחינוך אלא גם מחטיבת ההתישבות במשרד החקלאות, סלילת כבישים וכבישים עוקפים, השקעה באזורי תעשייה ופיצוי נדיב על פינוי לקו הירוק. כספים שהיו יכולים לסייע בחידוש ושדרוג מלאי הדיור, בגיוון מקורות תעסוקה, בהרחבת רשתות התחבורה המוטורית והמסילתית, שיפור רמת החינוך ורמת ההכשרה המקצועית בעיירות הפיתוח, המושבים והשכונות הלכו להתנחלויות.2 מרכזיותה של השאלה הפלסטינית גורמת בין השאר לכך, שהמפלגות הגדולות אינן מפתחות סדר יום כלכלי-חברתי של ממש. הוצאות הביטחון גדלו מאז האינתיפאדה הראשונה כתוצאה מהגדלת כוחות בצבא, פיצויים לנפגעי טרור בנפש וברכוש והשקעה בפרויקטים כגדר ההפרדה. האינתיפאדות צימצמו את העלייה והתירות לישראל, ובלמו את הצמיחה הכלכלית שלה. המיתון הכלכלי שנוצר בעקבות האינתיפאדה השנייה, הביא לקיצוצים והטלת גזירות3 על השכבות החלשות והבינוניות בעוד שדבר זה נמנע מהשכבות העליונות וההתנחלויות. לאור הדברים האלה, אמירת השטויות היא נחלתם שלך ושל שותפיך לדעה. 1 העסקה באמצעות חברות כח אדם או קבלני משנה, החלשת האיגודים המקצועיים והעדפת פלסטינים או פועלים זרים. 2 פרויקט שיקום השכונות התבסס על תרומות של קהילות יהודיות בחו"ל לעומת העובדה שהתנחלויות ממומנות מתקציבים ממשלתיים. 3 פגיעה חמורה בדמי אבטלה, בקיצבת הילדים ובקיצבת הבטחת הכנסה, ושחיקה שתתמשך על פני שנים בכל שאר הקיצבאות, עקב הצמדתן למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע במשק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה או סבירסקי רוצים לדבר על המחיר הכלכלי של הכיבוש, אין לזה משמעות אלא בהשוואה לאלטרנטיבה. והבעיה היא שהאלטרנטיבה היא עניין לניחושים. אולי ברור לכם שאלמלא הכיבוש היה כאן שלום אמת ופריחה כלכלית, ואז אכן מחיר הכיבוש הוא כבד. אבל לחלק מבני הפלוגתא שלכם בויכוח ברור לא פחות שאלמלא הכיבוש היו קשיים בטחוניים כבדים בהרבה, ולכן הוצאות ביטחון כבדות בהרבה, מיתון כבד בהרבה, ופגיעה קשה בהרבה בעלייה ובתיירות. לאחרים, כמוני, לא ברור מה היה קורה אלמלא. נכון שהוצאות על התנחלויות לא היו, אבל לעומת הגורמים לעיל זה זניח לחלוטין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |