|
||||
|
||||
העניין לגבי הסכם מינכן הוא שההוא כלל לא היה מוצדק והביא לחורבן ואסון מיותרים ולכן כל הדיבורים על ''פטריוטיות'' ו''נציות'' הם מטופשים לחלוטין ואת הפייסנים מכל המחנות אנחנו צריכים לראות כפושעים מסוכנים ולהלל ולשבח את ה''לאומנים'' כמו צ'רצ'יל ודה גול. וכך גם לגבי ימינו, אנחנו צריכים להוקיע את הלנדוורים ואת כל מחנה השמאל שגורר אותנו למלחמה כרונית שסופה הרס המדינה ולחתור לפתרון קיר הברזל. |
|
||||
|
||||
אחד ההבדלים הוא הטענה שהסכם מינכן מוצדק (<דמיין כאן קישור להודעה של שוקי על מצבם של בריטניה וצרפת בזמן הסכם מינכן>). וכן, בריטניה של צ'מברליין הייתה באותו הזמן בתהליך של התעצמות צבאית מואצת. |
|
||||
|
||||
אתם אוהבים להביא את הסכם מינכן כדוגמא וכהצדקה כביכול לשיטתכם אבל הפלסטינים הם לא הגרמנים של שנות ה30, וצ'רצ'יל ודה-גול היו חכמים ממכם: הם ידעו מתי יש צורך במלחמה ומתי בפשרה מדינית. צ'רצ'יל נתן עצמאות לאירלנד ותמך במדיניות דטאנט מול ברה"מ עוד טרם זמנה ודה-גול נתן עצמאות לאלג'יריה יחד עם הוצאת כל המתנחלים הצרפתים משם. אתם רחוקים מהם מרחק שנות אור. |
|
||||
|
||||
השנה היא 1938, ואיראן היא גרמניה. וערביי יש"ע הם גרמני הסודטים. |
|
||||
|
||||
את איראן אפשר לבודד ולהחליש עם הסדר מדיני עם הפלסטינים והטענה שהם כמו גרמני הסודטים היא מאוד מרחיקת לכת. |
|
||||
|
||||
צ'רצ'יל היה ריאליסט. דה גול היה ריאליסט. בזכות האומץ של האנשים האלה להקריב את קרבנות המלחמה, אתה ואני נושמים אוויר. תבוסתנות לא הייתה חלק מתפישת עולמם. את איראן אפשר להחליש עם אבקת קסמים, ואולי בעזרת שכולנו נעמוד על הגבעה ונצעק חזק שאנחנו פרוגרסיבים. האם יש רכיב אחד מן המציאות שאותו עדיין לא כופפת לטובת כמיהתך לפיתרון המדיני? |
|
||||
|
||||
א. על תטיף לי מוסר. ב. לא הכחשתי את תבונתם במלחמת העולם השנייה אלא הראיתי בנוסף שהיא היתה גם תבונה שיודעת מתי להילחם ומתי לנקוט בגישה מדינית, דבר שחסר לכם. שוב הבעייה נעוצה בקושי ההבנה שלכם. |
|
||||
|
||||
קצת מצחיק לראות מישהו כותב על "קושי הבנה" כשבמשפט לפני כן הוא כותב "על תטיף לי מוסר" |
|
||||
|
||||
באוגוסט 39 חתם שר החוץ הגרמני על הסכם ריבנטרופ מולוטוב. גם הוא ידע מתי להילחם ומתי לנקוט בגישה מדינית. גישה מדינית היא דבר שאין לך מושג מהו, כי עבורך היא חזות הכל. לדידך כנראה יושבים שם לשתות קפה ביחד ומתיידדים. אתה בא להציג את הנסיונת לשיתוף פעולה בין ארה"ב לברה"מ כמה שמפצה על הסכם מינכן? הסכם מינכן היא שם דבר לכישלון דיפלומטיה של פייסנות. כשצד אחד דורש ודורש, והצד האחר סבור שאם רק ייתן פיצוי נוסף, יצליח להשביע אותו ולהשיג שלום. זה מאד מאד דומה להתנהלות תהליך השלום הישראלי פלסטיני, ואם אינך מצליח להבחין שלאורך עשרים האחרונות ההישגים המרשימים שקיבלו הפלסטינים ללא תמורה, לא גרמו להם להפחיו את הדרישות שלהם, אלא בדיוק להפך. אז הבעיה נעוצה בקשיי ההבנה שלך. ואני לא בטוח שזה עניין אשר קשור לשכל, כי את הדבקות שלך ברעיון "השלום" בבחינת אקסיומה, אני לא מצליח להסביר בכלים רציונלים. שוב נשאלת השאלה האם נותר רכיב מציאות אחד שעדיין לא כופפת כדי להרכיב פסאודו טענה שתתמוך לכאורה בתהליך השלום. |
|
||||
|
||||
אני אמרתי דבר פשוט מאוד - הסכם מינכן שאתם מציגים כדוגמא האולטמטיבית כרלבנטית למצבנו כיום היא לא בהכרח נכונה ואלה שהסתייגו ממנה עשו גם דברים שלא עולים בקנה אחד עם השקפותיכם. אתה מתעקש להתעלם מדבריי ולהציג אותי כאילו שאני גם תומך בהסכם מינכן. ולגבי ההשוואה: הפלסטינים לא מהווים לנו סכנה כמו שהיוו הגרמנים לאירופה. הסכנה היא בהישארות בשטחים הכבושים ולגבי זה, מי שמזכיר את צ'מברלין יותר מכל הוא נתניהו (ומדיניות הפיוס היתה על בסיס הרבה יותר מנומק ממדיניות ההתחמקות של נתניהו). אוסלו קרס וכשל לא בגלל עצם היותו אלא כתוצאה מדרך ניהולו וזה אחד הסימפטומים לכך שהתפיסה אצלנו שוללת את המרכיב של מדינאות ומתבססת על כח בלבד. הסכנה למדינה היא בקיבעון הזה. |
|
||||
|
||||
אתה מבזבז זמנך לריק. אי אפשר לבלבל את הנ''ל עם עובדות. |
|
||||
|
||||
ושוב, כל הפוסל במומו פוסל. |
|
||||
|
||||
ומה דינו של מי שפוסל בחבורה שלמה של פוסלים במומם? |
|
||||
|
||||
כמו הגונב מגנב. פטור. |
|
||||
|
||||
האם יש כובע על ראש הגנב? |
|
||||
|
||||
מממ... פוסלים במומם --> בעלי מום --> לא שלמים. נראה לי שלא. |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. אין בינתיים שום מידע על אותה חבורה (תת-חבורה?). אבל אני מתחיל לחשוש שכל הפסילות יתחילו לגרום לחבורות, או אף למשהו יותר גרוע.. |
|
||||
|
||||
לא, זאת חבורה אהבלית. |
|
||||
|
||||
הפגנה בטהרן: "מדינה פלסטינית כצעד ראשון להעלמת ישראל" |
|
||||
|
||||
ובמצרים: "הסכם השלום עם ישראל הוא "הסכם כניעה שנכפה עלינו בתקופה קשה"" (כמובן שישראל היא שנסוגה מכל מילימטר שנדרשה, אלא שגם שם, הסכסוך אינו ולא היה על אדמה) http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=h... חיסולה [של ישראל] יביא לשחרור האומה [המצרית] (וגם לא על זכויות) http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=h... |
|
||||
|
||||
יש כבר קבוצה במצרים שדורשת "להחזיר את אילת הכבושה" מעניין כמה זמן יקח ללנדוורים להחרים את אילת. |
|
||||
|
||||
את הסכם מינכן הוביל צ'מברליין, ודה גול הופיע רק שנים מאוחר יותר בתוך המלחמה. בלה בלה בלה בלה. |
|
||||
|
||||
תגובה תמוהה לחלוטין. את דה-גול האחד מהפריפריה הזכיר וברור שצ'מברלין הוביל את הסכם מינכן. אז מה? |
|
||||
|
||||
הדטאנט הופיע בשנות השבעים, שנים ספורות לאחר מותו של צ'רצ'יל, ואילו צ'רצ'יל עצמו אשר טבע את מונח מסך הברזל היה חשדן יותר מרוזוולט כלפי ברה''מ. לפעמים זה נדמה לי שאתה כותב את התגובות שלך מתוך כוונה להרגיז. לא שאני מתרגז, אני פשוט מפסיק להקשיב. |
|
||||
|
||||
על העימות שלו עם אייזנהאור על הגישה המדינית לברה"מ כתוב בסיפרו של ג'ון לוקץ', צ'רצ'יל - איש חזון, מדינאי, היסטוריון. אמרתי בפירוש שהכוונה היתה לדטאנט שלפני זמנו. הבעייה שלכם היא בקושי ההבנה. |
|
||||
|
||||
אתה יכול בבקשה להרחיב? לי זה לא מוכר. |
|
||||
|
||||
תגובה 554829 |
|
||||
|
||||
ארז ציין שני דברים: הדטאנט וההסכם עם אירלנד. אכן לא זכור לי איזשהו קשר של צ'רצ'יל לדטנט (הוא אמנם הטיף לברית עם ברה"מ למשך המלחמה, אך רק בגלל היריבות הגדולה יותר עם גרמניה). לעומת זאת, כשר המושבות הוא היה ממובילי ההסכם עם אירלנד שהעניק עצמאות למדינה זו. כלומר, שניים מתוך שלושה דברים היו נכונים. אולם השגיאה הבודדת גורמת לך להפסיק להקשיב. |
|
||||
|
||||
נניח שכך. שעל מנת לנסות ולהתחיל מחדש ובלי ללכת רחוק עד צ'רצ'יל, הבה נשמע מארז מהו ההסדר המדיני בעיניו וכיצד לדעתו יש להשיגו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |