בתשובה לידידיה, 25/08/11 20:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צפיתי, ולא שמתי לב. אני בוש. כן, דומני שבערבית "אללה" במלרע, וזה מזכיר לי משהו מסקרן בפונטיקה של המילה הזו: עד כמה שאוזני שומעות, ערבים ממבחר מקומות הוגים את ה'ל' עם הלשון משוכה למטה, בערך כמו באנגלית ואולי יותר מוקצן - בעוד שבכל מילה אחרת הוגים 'ל' כמו בעברית. האמנם? ואם אמנם, איך זה קרה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג ירוק בערבית, אבל אני מנחש שזה הדגש. ככה עושים תימנים בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא: עולים לי בראש שני מקרים נפוצים אחרים של למ"ד דגושה: 'אל' הידיעה שאחריה שם-עצם שמתחיל בלמ"ד, ו"כל" בנטיה ("כולו" וכו'). בשניהם יש לי דוגמאות (אפילו מהשניים וחצי דיסקים שאני מכיר של מוזיקאים ערבים) שנהגות בלמ"ד ארוכה בבירור, ובכל זאת בלשון גבוהה בבירור, כמו הלמ"ד הקצרה. דיסקליימר: גם המושג שלי בערבית קלוש. בעצם, יש כאן איזה היגיון. הנה התרבות האנגלו-סקסית ייחדה את אלוהים (ואותי!) בדרך אורתוגרפית/טיפוגרפית - אות גדולה. התרבות היהודית/עברית עושה לו טראראם לקסיקלי: אסור לומר את שמו, אז יש מילים שעוקפות את שמו, אבל אז הן בעצמן הופכות לשמו, וצריכות מילים עוקפות חדשות, וכן הלאה; למרבה היופי זה הולך ונמשך). הרוסית מייחדת את אלוהים בדקלינציה (יש ברוסית שש יחסות, ובנוסף להן יחסת הווקטיב - פנייה - שעד כמה שהבנתי שרדה רק בשתי ביטויי פנייה לאלוהים. בוֹזֶ'ה מוֹי). אז הערבית מייחדת אותו פונטית, כך נאה וכך יאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח. אני חושב שישנה מילה- מצ'ללה. קרי מדלה. לאם דגושה, שפירושה מפונק(ת). ובלשוני מתגלגלת כמו אללה. אולי הלאם לוקחת משהו מן ההיגוי של ההא המסיימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה. (ככה כותבים? או שמא כמו האתר "וואלה"?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי צריך להכפיל פעמיים - וואללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא. בתעתיק 'ו' מופיעה פעם אחת. אבל זו לא חוכמה כי המילה ואללה היא צירוף של ו' המחברת למילה אללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהמילה ואללה היא מילת השבעה. כמו לומר- באלוהים. וכשאתה פונה במין שאלה ואללה, אתה כביכול שואל- אתה נשבע? ככה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל שה -לאם- כפולה. ללה. הלאם הראשונה נבלעת בתוך השנייה, ולכן השנייה מקבלת דגש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה להגיד ''אלה'' עם הדגשה (''אל-לה''). לא נראה לי שיש שם צורך לבטא את הל' בצורה שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא "צורך", ייתכן שסתם מבטאים אחרת ל' דגושה (או כפולה) לעומת הדרך שבה מבטאים ל' לא דגושה. ממש כשם שאפשר היה לבטא פ' רפויה עם הדגשה, אבל משום מה כשצריך להדגיש אותה היא הופכת ל-P. חוץ מזה אני קצת חוזר בי מההשוואה לתימנים. הל' הדגושה שלהם לא עמוקה כמו הערבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דאטה פוינט על תימנים: עכשיו שמעתי ברדיו את "רומיה ויואל" בביצוע המקורי של להקת איילון. אני אפילו לא בטוח אם הזמר שם, זה ששר גם את שיר הפלאפל, הוא תימני אמיתי או רק עושה חיקוי - שמות המשפחה של ארבעה מהזמרים עבריים-מעוברתים, ורק הרביעי נקרא "פולני"... אם זה חיקוי, אז באוזני האשכנזיות הוא נשמע מושקע, בעיקר לפי "תציץ", וההבחנה בין אל"ף לעי"ן במקומות הנכונים, שאשכנזים שמנסים לעשות חיקוי נוטים להיכשל בה באופן מביך. בכל אופן, ב"ואללה" שבפתיחת הפזמון הוא עושה ל' עמוקה, שהוא לא עושה במקומות אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל' עמוקה? מה זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 579922 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נדב" (להבנתי זה הזמר) הוא שם משפחה לא נדיר אצל תימנים (גרסה אחרת ל"נדאף"). האזנתי פה. המבטא לא מושלם ולא עקבי ורחוק מלהיות מבטא תימני אותנטי, אבל הוא עשוי לייצג לא רע מבטא של תימני-ישראלי מהדור ישן. איכשהו זה הזכיר לי את המנקה התימני של יוסי גמזו, שגיבור הסיפור שם לב שהצד"י שלו הופכת לסמ"ך רק כשמתחשק לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמלחין של השיר הזה הוא חיים אלכסנדר, יקה טהור תוצרת ברלין שלידו א. מאן נחשב ארס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיים אלכסנדר נפטר אתמול בגיל 97. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |