|
||||
|
||||
עשיתי בגרות 5 יחידות במתמטיקה, וסיימתי לימודים בטכניון, כולל כל הקורסים במתמטיקה שלומדים סטונדטים לפיזיקה והנדסת חשמל, וסטטיסטיקה גם. לימדתי חדו"א לסטודנטים בחונכות אישית, כך שיש לי מושג באשר לקשיים של הסטודנטים המתקשים בתחום. הביקורת שאני הולך למתוח כאן על המתמטיקה התיכונית נכונה למצב לפני כעשר שנים, ותקנו אותי אם משהו השתנה. לימודי החדו"א לבגרות הם פאתטיים. לחדו"א יש אספקט יסודי-עיוני (הגדרות הגבול, הנגזרת, האינטגרל וכו') שהוא בעל יופי רב, למי שמוצא יופי בדברים כאלו. בתיכון לא נוגעים בו (אני לא בטוח עד כמה אפשר, הוא דורש יכולת לוגית לא קטנה). יכול להיות שהמורה וספר הלימוד הסבירו קצת את ההגדרות, אבל במבחן לא נוגעים בזה, כלומר זה לא קיים. על זה נבנה מגדל של שיטות מעשיות-שימושיות, ברמות שונות של סיבוך טכני, מגזירה של פונקציות פשוטות ועד לפיתוח טור פורייה. בתיכון נותנים כמה מהנוסחאות הקלות, בלי לתת מושג רב מאיפה הן באות, ואותן טוחנים עד דק בבגרות. האם הידע הזה מקל על לימודי חדו"א באוניברסיטה? עלי הוא הקל - במידה זניחה לחלוטין. יש משהו מרגיע פסיכולוגית כשהולכים לקורס כזה ויודעים שלמדתי כבר משהו כזה פעם. אבל אז נדרשים לזרוק את הידע שיש (למי שעדיין יש) מהתיכון ולבנות אותו מחדש, על בסיס מוצק יותר. בגדול, אני עם אסף ברטוב: לימודי מתמטיקה ברמה שמעבר לשימושי-יומיומי צריכים להיות רשות. אבל אפילו בלימודי 5 יחידות הייתי מוותר על לימוד חדו"א. אפשר אולי לעשות זאת כנושא בחירה, שמפורסם מראש כקשה להחריד ומיועד למורעלים בלבד, ובו יתמקדו דווקא באספקט הבסיסי. חוץ מזה שזה יפה, ומפתח לוגיקה, הרי שדברים כאלה נוטים "לשקוע" ולהיות מובנים יותר (להפוך לחלק מהאינטואיציה, איכשהו) עם הזמן. כלומר, אולי לימוד כזה, יותר מהטכניקה, יקל על לימוד החדו"א האקדמי. הנושאים הגדולים האחרים בבגרות, טריגונומטריה והנדסה אנליטית, נדמה לי שנלמדים בצורה מכוערת לא פחות, ומועילה לא יותר לאקדמיה (למעשה, יותר ופחות, בהתאמה). מספיקה הכרות בסיסית עם הסינוס והקוסינוס לחינוכו של הנער המהנדס-לעתיד. הצעות במה אפשר להתמקד במקום? אלגברה לינארית, גם ברמה האקדמית, היא פחות קשה להבנה לוגית, נדמה לי, וגם הטכניקה שבה אינה איומה. מצד שני, התלמיד יתמרמר בשביל מה זה טוב, לא פחות בצדק מאשר על טריגו. אולי הסתברות וסטטיסטיקה, הרבה יותר מכפי שמלמדים היום? חוץ מתועלת לאקדמיה, הנושא כידוע רלוונטי לכל קורא עיתונים. בהמשך אומרים כאן שסטטיסטיקה נחוצה לכל מחקר במדעי החברה, ומצד שני שסטטיסטיקה מתבססת על חדו"א. נכון, אבל לא באופן מעשי. החדו"א שבאה לידי ביטוי בסטטיסטיקה היא כה מסובכת, שאפילו לסטודנטים בטכניון (פרט אולי למתמטיקה) נותנים את הנוסחאות והטבלאות בצירוף הסברים אינטואיטביים בלבד. את זה אפשר לעשות גם בתיכון. מעבר לזה, צריך מספיק אלגברה כדי לפתור שתי משוואות בשני נעלמים, וצריך הסתברות. הסתברות נלמדת אולי באקדמיה עם הרבה חדו"א, אבל זה כבר לא לצורכי סטטיסטיקה. בשביל סטטיסטיקה מספיקה הסתברות של "ספירות", שמצריכה רק קצת הגיון וקצת קומבינטוריקה (שכשלעצמה מצריכה לא יותר מהגיון, ואפשר להסתפק ברמה שלא תצריך גאונות). נראה לי שלימודים תיכוניים כאלה הם סבירים, ויש להם תוחלת (-: עוד תוהה מישהו בהמשך מה המצב בחו"ל. הרשו לי לומר כאן, לא חשוב מה יגידו הגויים, חשוב מה ילמדו היהודים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |