 |
שני משפטים הקדישה שלי יחימוביץ' לשאלת ההתנחלויות. אמרה משהו כמו- אני בהחלט לא רואה בהתנחלויות פשע. מאז עברה טלטלה וחלחלה במחנה השמאל, כאילו היה זה חרושצ'וב שמנה את פשעיו של סטאלין בפומבי. חמש או שש כתבות ומאמרי דעה המנגחים את עמדתה של יחימוביץ'. גדעון לוי- להחרים את יחימוביץ'. אבירמה גולן- שלי של הליכוד. ממש רעידת אדמה אידיאולוגית. שום התייחסות לדברים מתחום השיטה הכלכלית, שום התייחסות לדברים בדבר שילוב של סוציאליזם ולאומיות. האידיאולוגיה של השמאל כמדומה היא כולה מלחמת חורמה במפעל ההתיישבות. התמרמרות מתעוררת גם כלפי הפגיעה בנראטיב, כלפי האמירה של יחימוביץ לפיה היא אינה רואה בציונות עוול לעם אחר. אנחנו בהחלט לא פושעים. ההתמרמרות על דבריה מורה כך: לדידו של השמאל החדש הציונות היא פשע. קיומנו כאן הוא כבר בגדר עוול מוסרי שצריך לתקן באיזו דרך. רצוי בדרך של טשטוש עצמי. של התפרקות מכל סממן לאומי. להפיכת עצמנו לקיימים נייטרליים חסרי זהות, או מוצצי זהות אחרת מוטב ילידית.
הנה כי כן לדעתי, אימץ השמאל החדש אידיאולוגיה שהיא כולה נגדית, וניגודיות או תנגודת משיגים בין היתר בדרך של חרמות. בדרך של הוקעה והתכחשות לכל מה שיכול היה לסמן אותך. אתה עוקב אחר אותו ערב רב של חלקי הציבור במאהל המחאה, ואתה מוצא חובשי כיפה מזה שרים - ואהבת לרעך כמוך, ו"אנרכיסטים" מזה צועקים- ז'יד. ז'יד. כשם שהיו פולנים צועקים לעבר יהודים מובלים בקרונות. השאלה או האפשרות של דיאלוג מול ההתנחלויות נבלעת בתוך עמדה אידיאולוגית של תנגודת. עמדה אשר שוללת בעצם טיבה- פשרה. או מתינות. האידיאולוגיה של השמאל החדש היא אידיאולוגיה של קנאות בלתי מתפשרת אשר הכריזה מלחמת חורמה על מפעל ההתיישבות. העמדה של השמאל החדש אינה יכולה להתפשר. מעצם היותה עמדה אידיאולוגית מתנגדת. וכל זה קורה מקרב המחנה הנאור בישראל שנת 2011. שום מילת ביקורת של האינטיליגנציה, שום מילת ביקורת של סופרים.
פינוי ההתנחלויות, או אימוץ היוזמה הסעודית וחזרה לגבולות 67' זה דבר שלא יקרה. זו ברירת המציאות. תהיה כאן מלחמת אחים ולא תהיה כאן עקירה נוספת של התנחלויות. בוודאי ובוודאי שלא בסדר גודל כזה. השמאל החדש דורש בתוקף דבר שהוא בלתי מציאותי. מה שכן יקרה הוא, מה שכבר קורה הוא פילוג והתשה עצמית. העובדה שישנם ישראלים אשר מרגישים את עצמם קרובים יותר לאויביהם המוצהרים, מאשר לבני עמם ובשר מבשרם. ומנגד, אולי, עמדתי האישית אשר כבר היא מוכרת, והיא שטוב לי ללכת עם מצורע מאשר ללכת עם אינטלקטואל ישראלי בן השמאל החדש. יהיה נא חלקי עם המצורעים אשר טובים הם בעיניי מדוד גרוסמן, מעמוס עוז וממאן דהוא ומאן דהיא באתר זה. האינתיפאדה השנייה של ספטמבר 2000 מצא חברה ישראלית מלוכדת שמאמינה בצדקתה. ספטמבר 2011 מוצא חברה אשר לראייתי היא חברה חלשה אשר מתישה את עצמה בהתפרצויות זעם אידיאולוגיות פנימיות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש