בתשובה ל., 16/08/11 15:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא כל-כך הרבה פעמים היתה אוירה מתלהמת ואלימה כמו באותם ימים, ולא כל כך הרבה פעמים התריעו על רצח פוליטי שעלול להתרחש. אבל אתה צודק: אני לא יכול להוכיח סיבתיות באופן פורמלי, וכל מי שמאמין שאין קשר בין יגאל עמיר לבין האוירה הציבורית, כנראה ימשיך לחיות באמונתו. אצלי במוח כאשר המוני אנשים צועקים "בדם ואש את רבין נגרש", כשעולם הדימויים מכיל ארונות מתים עם כיתובים משונים, כאשר תמונות של רבין במדי ה-SS מחולקות לציבור שלא שורף אותן מיד, כאשר חוגים משיחיים עוסקים בשאלות הלכתיות שקשורות לרצח מנהיגים, כאשר פלסנים דנוריים מעירים משנתם את לילית ואשמדאי, וכאשר אחד, פעיל באותם חוגים, קם ורוצח את ראש הממשלה מטעמי אותה אידיאולוגיה - ובכן, אצלי במוח הקשר נראה ברור לא פחות מהקשר בין הארוחה שאכלתי אמש לבין כאב הבטן שלי. אבל זה רק המוח הקטן שלי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
... ואז אני קורא את התגובה שלי, ורואה שהיא פחות או יותר חוזרת על דברים שאמרתי תגובה או שתיים מעליה, ושוב מגיע למסקנה שאני צריך להשאיר את הפוליטיקה לאחרים. האחרים מתבקשים לשולחן הקבלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ידוע שהמוח האנושי הוא מכונה ליצירת קשרים ויש לו נטייה ליצר קשרים גם במקום שאין אדם בר דעת אמור לדעת את זה ולא להסתפק רק בלהגיד ''ככה זה נראה לי'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק על מנת לוודא שהבנתי: אדם בר דעת שמתעורר עם כאב בטן צריך קודם כל להבין שלמוח יש נטייה לייצר הקשרים במקום שאין, ולהגיע מכך למסקנה שסביר להניח שהארוחה שהוא סעד בליל אמש היתה פנטסיה, במיוחד אם כמה בקטריות יימחו בתוקף על כל אפשרות אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון שלך הוא באמת דוגמא נהדרת של יצירת קשרים גם כשהם לא בהכרח קיימים | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |