|
||||
|
||||
מדובר בעוד שערוריה נוסח בית המשפט העליון. אני כבר מחכה לחוק עוקף בג''צ אשר יבהיר לנפוחים מירושלים שישנם דברים אשר צריכים להתקבל שלא במסגרת בית המשפט. בטח כשמדובר בהכרעות ערכיות. זאת כאשר בית המשפט העליון מייצג ציבור ספציפי ולא את כלל אזרחי המדינה. |
|
||||
|
||||
יש כאן חבורה שהחליטה על דעת עצמה ותוך ניצול החולשה הפוליטית שתקפה את ישראל מאז יום כיפור. חבורה זו, החליטה לבוא במקום הכנסת והממשלה גם יחד. יש לבטל את כל המוסד הנקרא בג''צ. יוקםבית דין לחוקה, עקר, חיוור, ורחוק מלבוא במקום הממשלה או הכנסת. לבטל את בג''צ. ש''ס, תטיב לעשות אם תחרוט זאת על דגלה להרכבת הממשלה הבאה... ומתוך שלא לשמה, תבוא לשמה, ותביא לישראל רווחה אמיתית מטירוף המערכות השורר כאן. |
|
||||
|
||||
ומי יגן על האזרח כאשר רשויות המדינה פוגעת בו. כאשר המדינה לא מקיימת התחיבויותיה. כאשר על מנת לקבל את המגיע לך על פי חוק אתה צריך לעבור שיבעה מדורי גיהנום? כאשר אנשי המינהל הציבורי מחליטים לעבור על החוק? לבג"צ יש מספר דברים נוספים מלבד להפריע לך. בעיקרם הוא גם להזכיר למדינה כי היא עדיין תחת עין פקוחה. |
|
||||
|
||||
רועי, ומרבית הציבור, האם ידועות לך העובדות הבאות: א. אין דבר כזה "בג"צ" בארה"ב, גם לא באנגליה, לא בצרפת, לא בגרמניה, לא בשום מקום... ב. ידוע לך, שבג"צ הוא המצאה בריטית מיוחדת לארץ ישראל דאז? (מתוך רצון לחסום שופטים עליונים של "הילידים") ג. ידוע לך בוודאי עקרון שלושת הרשויות? (מאושיות המחשבה הדמוקרטית) ד. איך לפי דעתך בארה"ב מסתדרים העניינים בלי בג"צ? ה. האם ידוע לך, שבג"צ נוגס בצורה קשה בסמכויות הממשלה והכנסת שתיהן רשויות נבחרות על ידי העם? ו. הידוע לך ששופטים בישראל לא נבחרו מעולם על ידי הציבור, בניגוד לארה"ב? ז. בג"צ גורם לתוהו אמיתי בישראל, יש לעקור גידול פרא ממאיר זה, ולהחזיר את הדמוקרטיה למסלולה, לא נראה בנתיים שבישראל הומצאה דמוקרטיה טובה יותר *מכל* העולם המערבי על זכויות האזרח שלו, הם מסתדרים מצויין בלי בג"צ. ח. כך העמדה שאתה מבטא, (לא באשמתך) היא פרי פמפום וליבוי פחדים זול של האליטה המבקשת לשלוט במדינה באורח לא דמוקרטי בעליל. |
|
||||
|
||||
אממ, סליחה, אבל בארה''ב דווקא יש בית-דין עליון, שיכול לפסול חוקים כ''בלתי-חוקתיים''. בארץ, מה לעשות, אין חוקה. אז בג''ץ עובד עם מה שיש. |
|
||||
|
||||
אתה די טוב בלא לענות על מה ששואלים אותך, אני הפנתי אותך למספר שאלות, אם יש לך תשובה מה עושים בארצות אחרות אתהמוזמן לרשום אותה, אם אין לך אתה מוזמן לרשום שאין לך. בארצות הברית ממנה הנשיא את השופטים של הבית העליון, מה שגרם לכך שבוש קיבל את הנשיאות למרות שקיבל פחות קוחות ולמרות שיתכן והיה שם רמאויות. ועכשיו לתגובתך. א. נו אז.. וזה שאין שם אומר שזה טוב רע, אתה רוצה שאני ספר לך איזה עוד דברים אין ואיזה דברים יש שם שאין כיום פה? (חוקה למשל) ב. לא מה זה משנה, מה זה אמור היה להיות, עובדה שכאשר המדינה פועלת נגד הפרט בג"צ מפריע לה לעבור על חוקיה שלה. ג. כן נו... ד.אין לי מושג. מכיר נקרה בוש והנשיאות? ה.בג"ץ פועל לפי חוקים וחוקי יסוד, הוא לא נותן למדינה לעבור על החוקים שהיא החליטה , לפעמים קשה למדינה לקבל את זה, במידה והמדינה תחליט על דיקטטור בג"צ בהחלט אמור למנוע את זה. גם עם רוב העם רוצה את זה. ו.הידוע לך כי הנשיא בארצות הברית בוחר שופטים לבית המשפט העליון? ומי שם את הציבור לדעת מי יהיה שופט טוב? האם הוא צריך להיות רפובליקני? דמוקרטי? בארצות הברית כדי להיבחר? האם זה יכול ליצור לחצים אסורים על שופט? ז. הם מסתדרים מציןן בעיקר כי יש להם חוקה, לנו אין. ח. נו באמת, אתה רוצה שאני אגיב לזה? |
|
||||
|
||||
הרי המצב האמיתי הוא שהכנסת אינה מחוקקת. לא לכאן ולא לכאן. הסוגיה הזו בדיוק – רישום במרשם האוכלוסין – הוכרעה בבית המשפט העליון לפני כארבעים שנים (פסק-דין בשם "פונק שלזינגר") ולא נשתנתה מאז, דרך הלכות שליט, ש"ס, ועד הפסיקה האחרונה. גם פסיקה אחרונה זו עוכבה במשך שנים רבות – ראה התיאור בפסק הדין – בזמן שהכנסת והממשלה מנסים לגבש חקיקה. חקיקה זו לא צלחה. בג"ץ שליט נפסק רק אחרי שבית-המשפט ביקש-התחנן שהכנסת תחוקק חוק שיסדיר את הסוגיה; ללא הועיל. אחרי בג"ץ שליט החליטו לחוקק בכנסת חוק שיסדיר סופית את בעיית מיהו יהודי. אז הציעו נוסח: "יהודי – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר כהלכה". בכנסת נפלה המילה "כהלכה", והחוק עבר בלעדיה. הוסבר לחברי הכנסת שזה הופך את המילה "נתגייר" ללאקונה (חסר בחוק). היה ברור לכולם שלא מדובר בחסר "אקדמי", אלא בבעיה פרקטית ממשית שתבוא בפני בתי-המשפט. מאז הולך משרד הפנים לבית-המשפט – פעמים מספר כבר במשך שנים – ומבקש להחיל בהלכה שיפוטית את מעשה החקיקה *שאותו דחתה הכנסת*. מכוח מה עדיף הפתרון שדחתה הכנסת על כל פתרון אחר? הוא הדין בבחורי הישיבות. הוא הדין בכביש בר-אילן. הכנסת, באי החלטה, משאירה חורים שאותם ברי שתפקידו של בית-המשפט למלא. אם יימנע מלהכריע, גם זו הכרעה, הכרעה נגד האזרח ובעד הפקידות. אבל מה שחשוב הוא, שבכל רגע ורגע, הדרך פתוחה בפני הכנסת לחוקק חוק, ובית-המשפט יהיה חייב לציית לו (לפחות עד 1992). בכל רגע ורגע, כבר עשרות שנים, ולמרות הפצרות בית-המשפט, הכנסת בוחרת לא לחוקק, בגלל נוחיותה ובגלל שיתוקה. |
|
||||
|
||||
אני יוצא כנגד היומרה של שופטי בית המשפט העליון (וכמובן של כל מלחכי הפנכה, שבלעדיהם בית המשפט לא היה זוכה במוניטין זה) לשחק את המשחק של זקני השבט. החכמים והנבונים. אלה אשר מגיעות אליהם סוגיות ערכיות כבדות משקל ואשר מתווים לנו את הדרך לילך בה. יש לבית המשפט העליון שתי ברירות, או לשנות את הרכבו כך שיהיה מאוזן יותר. או להתרחק כמה שאפשר מהכרעות ערכיות. האופציה השניה עדיפה עלי. אחרי שעברנו את משוכת המודעות למצבם המגוחך (השופט הדתי בדעת מיעוט כשכל החילונים מחזיקים בדעה אחת והיא ההפוכה), צריכים שופטי בית המשפט העליון להמנע עד כמה שניתן מהכרעות ערכיות. ישנן סוגיות ערכיות אשר צריכות להפתר ברמה החברתית ולא ברמת השיפוטית. עם הסכמות שבעל פה, הסכמות שבשתיקה וכו. במסגרת - להווי ידוע שאין זה צודק אבל זה לבטח חכם יותר. וגם אם צריך חקיקה בנושא, יואיל בית המשפט העליון לגלגל את זה שוב ושוב לפתחה של הכנסת. יואיל בית המשפט העליון להבין שאם לוקח לעניין הרבה זמן זה לא רק מכיוון שהכנסת (והאקלים החברתי-התנהגותי שלנו באופן כללי) תקועה, אלא מכיוון שישנן סוגיות שנגזר עליהן להפתר בעצלתיים, ובדרך להישאר סיפיות, לא ברורות, לא לכאן ולא לכאן, גבוליות, עד אשר ימצא מנוח. או שלא. |
|
||||
|
||||
רצונו של העם הוא שגיור לא יהיה רק "כהלכה". לו רצה העם גיור כהלכה, היה מחוקק זאת. ההזדמנות עמדה למולו ובהצבעה דמוקרטית בכנסת – נדחתה. לו קיבל זאת העם, היה בית-המשפט מאשר זאת. כל עוד הכנסת לא מחליטה לכאן או לכאן, היא מאלצת את בית-המשפט להחליט, ונותנת לו אור ירוק להחליט כמיטב יכולתו. זאת משום שאין דבר כזה "אי התערבות בשאלות ערכיות". אם בג"צ היה מאמץ את הקו הזה, הוא היה קובע למעשה שבכל מקום שבו הכנסת לא מקבלת החלטה, אז סמכות ההחלטה עוברת לשר הפנים. האם זה דמוקרטי? לא הצלחת לקבל את זה בכנסת, עכשיו נסה לקבל את זה ב"צדק", לא ב"פררוגטיבה של שר הפנים". אתה דוחה את הצדק מפיו של בית-המשפט העליון? שנה את החוק, אם תגייס לך רוב. אבל את זאת אינך מוכן לעשות. כי מי שמבקש עכשיו "הכרעה בעצלתיים", אחרי שדעתו נדחתה בכנסת, מבקש למעשה לקבל בסיפוח זוחל את מה שנדחה על ידי מרבית העם בידי נציגיו. איפה הצדק בזה? |
|
||||
|
||||
גם לרוב העם בישראל אין הזכות לשלול ממיעוט יהודי את יהדותו. עקרון פשוט של זכויות המיעוט. ההגדרה האורתודוקסית של מי הוא יהודי היא החלטה שרירותית וחסרת משמעות לגבי היהודי הלא מאמין או לגבי היהודי הדתי אשר לא שייך לאורתודוקסיה. על המדינה להגדיר בחוק הגדרה הכוללת כל יהודי באשר הוא יהודי ככזה, ועד אז כנראה שבתי המשפט שלנו צריכים בזהירות למלא את החור שנוצר. לבית משפט יש את הזכות, סליחה, יש את החובה אף לפסול חוקים לא דמוקרטיים בעליל. הבג''צ שלנו נזהר ולא הולך רחוק משום שהוא מודע שאי אפשר לכפות דמוקרטיה אלא רק לנסות לשמור עליה... החוק הדתי, השרירותי, הלא הגיוני והלא שיוויוני (משום שהפלה בין מגויר בישראל למגויר בחו''ל) צריך ללכת. בינתיים רק בית המשפט יוכל להגן על המיעוט היהודי שנלחם על עצם היותו יהודי מפני התאוקרטיה המטופשת שלנו. |
|
||||
|
||||
אני שוב מוצא שאני מסכים איתך. חפש תחת שמי ותחת ''חוק אוביקטיבי'' ותמצא את דעתי, ואולי הבדלים מסוימים. ממתין לדיון פורה. |
|
||||
|
||||
אתה משאיר הודעות באייל בשביל להגיד שאתה מסכים איתו? אתה חושב שאנחנו רצים לחפש את הגיגך? די כבר. |
|
||||
|
||||
לא. רציתי לגבש דעה שלמה יותר על התיאוריה שלי עצמי. לא רק לשמוע טענות של מבקרים. אולי יש לאביב הצעות לשיפור, לדוגמא? למה הטון הזעוף? קח את החיים בקלות. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שהרוב לא יוכל לשלול יהדותו של אדם (לפחות ברוב ההקשרים). אבל כאן אין אפילו רוב, ולכך כיוונתי. כשיהיה רוב, נדבר הלאה. |
|
||||
|
||||
סליחה עם האיחור בתגובה. חודש קשה עבר על כוחותינו. ''העם'' להערכתי רוצה גיור כהלכה. אין לי סימוכין לכך מסקר עומק בנושא. אבל אני מניח שאם יוצגו בפניו ההשלכות של אותו מהלך, הוא יכריע לטובת הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי רק אם אלה האחרונים יהיו רציניים. הבעיה היא שבבוא הנבחרים להחליט בנושא עומדים אותם יהודי ארה''ב..והבעיה ידועה. בדיוק בשל כך זה מסוג ההכרעות שצריך לדחות, או לא להכריע באופן רשמי. אלא רק ברמת המעשה. השר אלי ישי צוטט כמו שמעדיף ללכת לכלא ולא לקיים את פסיקת בג''צ. אני מתנגד באופן עקרוני לאי ציות לחוק. אני חושב שבמדינה משוסעת כמו שלנו אם ניתן לגיטימיות לאי ציות לחוק סופנו אבדון. ובכל זאת המקרה הזה הוא כמו מכתב הקצינים בעיני. ואף יותר מכך. מדובר בסירוב עקרוני ברמה הבסיסית ביותר. ברמת הזהות המיידית של האדם. מיהו בעצם יהודי. |
|
||||
|
||||
מי נכלל בתוך הקוים המגדירים את ה''עם'', האורתודוקסיה הישראלית,יהדות ארצות הברית על שלל גוניה או סתם חילונים ישראלים חפים מכל רגש דתי. הויכוח פה הוא על מי שישלוט בהגדרות ובזהות של ה''עם''.השר ישי רוצה שההגדרה תהיה דתית .אני רוצה שהיא תהיה חילונית לאומית בתוך עראפת מגדיר אותנו מידי יום ויומו.ועל ההגדרה שלו אנחנו מתפשרים ביום יום. |
|
||||
|
||||
הכוונה, כמובן, לעם היושב בציון. על זה דובר. מה דעתה של החברה הישראלית בנושא. החברה היהודית, כמובן. ובמכלול החברה הישראלית היהודית יש את החילונים, מסורתיים, דתיים. |
|
||||
|
||||
אני התכוונתי להצבעת הכנסת. כלומר להצבעת חבר האזרחים בידי נציגיו. |
|
||||
|
||||
מניין לך שהליך הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי אינם רציניים? האם אתה מכיר בכלל את אורחותיהם של הזרמים האלה ביהדות? ומה אתה יודע על הליך הגיור?. אני טוען שזאת לא בהכרח רק שאלה של גיור לחומרה או לקולה אלא שאלה של מונופול על שערי הכניסה ליהדות ועל הגדרת הזהות היהודית. האורתוודכסיה מתנגדת לשני הזרמים האלה בנפשה ממש ובין היתר מסרבת בתוקף לתת להם דריסת רגל במונופול הגיור שיש לה כיום. באשר ליהודי ארה"ב, אני מבטיח לך שכאשר ישראל תרצה בהם (לאיזון הדמוגרפי) ותצטרך אותם (לכספים, השקעות והשפעה בקונגרס ועוד) היא כבר תדע לפנות אליהם. היחס הנצלני מחד והמוכיח-מתחסד מאידך (מקומכם רק איתנו, בישראל) של נציגי מדינת ישראל ליהודי התפוצות בכלל וליהודי ארהב בפרט לטעמי הוא ממש בזיון. אם כבר מדינת ישראל צריכה בעת הטווית המדיניות שלה להתחשב גם בהשלכות על יהודי התפוצות (כשם שלמאבקנו בפלסטינאים יש גם השלכות על חיי יהודים בעולם). בברכה |
|
||||
|
||||
אין כאן שאלה האם הגיור הרפורמי או הקונסרבטיבי הוא רציני או לא. זאת מאחר ולאף אחד אין מונופול על הרצינות. אני מניח שהגיור הרפורמי והקונסרבטיבי הוא רציני בראות עיניהם של אותם חוגים. בראות עיני, הגיור הוא לא רציני כיוון שאין בו את האלמנטים שאני חושב שהם הכרחיים לצורך הגיור. אני מכיר את אורחותיהם של הזרמים האלה ביהדות, ואני יודע דבר אחד או שניים בהליכי גיור. כן, אתה צודק, מן הסתם יש גם מאבק של האורתודוכסיה לשמר את המונופול שלה. את הdoxa. אני לא טוען אחרת. אבל אני גם טוען ששערי כניסה קשוחים (אם כי לא בלתי אפשריים) הם שערי הכניסה הראויים בעיני ובעיני רבים אחרים. מאחר והתנועה הרפורמית הולכת ומכלה את מספר היהודים לאט אבל בטוח, אני מניח שלאחר שתגיע למספרים מגוחכים, היא תשאיר מאחוריה נזק - אם אכן הגיור שלה יתקבל בארץ. זאת כיוון שבד בבד עם הצטמקותה הבלתי נמנעת, יתפתחו להם אילנות היוחסין, זכר לאותה החלטה אומללה שנתקבלה בבג"צ. |
|
||||
|
||||
עוד שאלה הרי האורתודוקסיה לא ממש צריכה את מדינת ישראל בשביל לשמור על "טהרת" היהדות.ההלכה מן הסתם עושה ועשתה את העבודה הזו במשך אלפי שנים אם כך מדוע ההתעקשות הזו (שכמעט הגיעה עד לבזיון בית דין אתמול,הכול כמובן בשל בית דין של מעלה) על הדבקות בסמכותו החילונית של הממסד הבירוקרטי של מדינת ישראל- משרד הפנים. האם יש כאן הודאה בכשלונה וחולשתה של ההלכה להמשיך ולשמר את הזהות היהודית בדורינו אנו? או שלמשרד הפנים יש סגולות דתיות סמויות שיש לשמר אותם בכל מחיר? או שכל מסתכם בכסף שררה וגלגול עינים |
|
||||
|
||||
אני מניח שהאורתודוכסיה היתה ממשיכה לקיים את''טהרת היהדות'' גם ללא המדינה. אלא שמשעה שהמדינה קמה, יש חשיבות לקשר בין היהדות למדינה מאחר ואין הפרדת דת מהמדינה. יש סינתזה והפריה הדדית, וכל עוד רוב אזרחי המדינה מעוניינים בכך, אין טעם ועניין לשנות זאת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |