 |
אני לא בטוח, נראה לי שאתה מדבר על אוסף אנקדוטות שלא ממש מעידות על שום דבר מלבד על אובססיה קטנונית והתממות חסרת יושר אינטלקטואלי. יכלו להיות שאני טועה, אני בטח לא הייתי משתמש בארון קבורה או גליוטינה (בכלל, מה הטעם?), אבל בכל זאת... אני זוכר ב-95 שהיתה תחושה באוויר שמישהו הולך למות, אני לא יכול לשכוח את השנאה הטהורה בעיניים של מפגיני הימין, את הקריאות המפורשות לאלימות ("מוות לרבין", "בדם ואש את רבין נגרש"). אולי ציטוט מכתבה מהתקופה (פורסם לפני הרצח):
"לכאורה זו השוואה סבירה. רק לכאורה. הקריאות "שרון רוצח", בזמנן, היו איוולת פוליטית. אבל אריק שרון לא הסתכן אפילו במעט באותם ימים, אולי בעגבנייה רקובה. למלים יש משמעות רק בתוך הקונטקסט שבו הן נאמרות. יש הבדל בין "אני אהרוג אותו" שאומרת נערה על אחיה שלקח את המכונית המשפחתית, ובין "אני אהרוג אותו" שאומר הרצל אביטן. לאובייקט של אביטן הייתי מציע להיזהר מאוד."
ונראה לי שזה גם נכון היום, למלים עדיין יש משמעות רק בתוך הקונטקסט שבו הן נאמרות ואני לא חושב שיש אחד שרואה את הארון באריאל וחושב לרצוח את נתניהו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש