|
||||
|
||||
אלכסנדר מוקדון? שלמזלה של ההיסטוריה מת צעיר, אני לא יכול להתאפק מלחשוב שמנהיג מוצלח צריך להיות בן אדם די חרא, ודי קשה לחנך אדם בצורה כל כך מלאת סתירות, גם מוצלח וגם חרא. |
|
||||
|
||||
חניבעל, שלמה, במידה מסויימת משה, יאשיהו, אליזבת', יקתרינה, קליאופטרה, בנו של ג'ינג'ס חאן, במידה מסויימת אוגוסטוס כבן מאומץ ליוליוס קיסר, הצאר הרוסי במאה ה 15 איוואן הגדול, טיטוס, כורש, כסרסס כובש יוון, ליאונידס מלך ספרטה, מונבז מלך חדייב, לואי ה 14, קרל הגדול. |
|
||||
|
||||
אם לוקחים את הדוגמא מרומא אז השליטים הטובים היו בנים מאומצים- לא מאומצים כתינוקות אלא מצביאים שאומצו כדי להעביר להם את השלטון. חוץ מטיטוס, הבנים הממשיכים היו אסונות. |
|
||||
|
||||
שלמה אחראי ישירות לפיצולה של הממלכה (וגם לא ממש גודל להיות מנהיג). משה לא חונך להיות מנהיג. על יאשיהו אנחנו יודעים בעיקר מספר שנכתב בחצרו. אליזבת' (הראשונה) לא גודלה להיות מנהיגה. יקטרינה לא גודלה להיות מנהיגה. קליאופטרה לא היתה ממש מוצלחת. אוגדיי ח'אן הרס (או, יותר נכון, המשיך בהרס) של תרבויות אסיה (סין, קוריאה, פרס...) לא ממש הצלחה. אוגוסטוס הוא דוגמה של מי שלא גודל להיות מנהיג. בכל מקרה, אני חוזר בי, היו מנהיגים מוצלחים שגודלו להיות מנהיגים. נראה לי שהם היוצאים מהכלל. |
|
||||
|
||||
מה זו בדיוק הרשימה הזו? * חניבעל: לא בן בכור, אבל נראה שאביו הכשיר גם אותו כמנהיג צבאי. * שלמה: סיפורי התנך עליו נראים לי אגדתיים מדי. לפי התנך באופן כללי המלכים שיסדו שושלת והצליחו הם במיעוט, אבל זה בגלל שמחברי התנך מעדיפים את מלכי השושלת הארוכה מיהודה. גם אם מסתכלים שם רק על ישראל יש את ירבעם ועמרי לעומת אחאב, יואש וירבעם השני. אבל שוב: בן למלך מוצלח נמצא בנקודת התחלה יותר טובה ממילא ובעל סיכוי להחשב כשליט מוצלח. לא כל שליט הו ג'ינג'יס חאן (שהשקיע עשרות שנים באיחוד פנימי של מונגוליה ורק בגיל מאוחר החליט לראות עולם ולהשתלט על חלקים לא מבוטלים ממנו). * משה: דמות אגדתית. אין לנו עדויות אמינות מזמנו. אם נקבל את סיפור התנך, לא נראה שהוא גודל להיות מנהיג. * יאשיהו: נראה שהוא עלה לשלטון בגיל צעיר יחסית במקום אביו שמלך זמן קצר יחסית. האם היתה לו הכנה מספקת לשלטון? * אליזבת: אני לא יודע עד כמה חינכו נשים לשלטון. היא אמנם חונכה חינוך סביר, אולם צריך לזכור ששלושה אחרים היו צריכים למות כדי שהיא תזכה בכתר. * יקתרינה: נסיכה גרמניה. לא נראה לי שלכך חינכו אותה. * קליאופטרה [השביעית]: מקובל * בנו של ג'ינג'יס חאן:דווקא הם לא עשו הרבה. דווקא נכדיו (באטו, קובלאי ח'אן [ויקיפדיה] ואחיו) היו יותר רציניים. אבל לאחר הדור שלהם האימפריה התפוררה. * אוקטוויאנוס (אוגוסטוס): קשה להגיד שהוא חונך מגיל צעיר ע"י יוליוס קיסר. * איואן האיום: מקובל (אם כי יש לציין שהוא לא חינך את ילדו באותה מידה) * כסרכסס: מקובל * ליאונידס מספרטה: לא חונך כיורש עצר. כמוכן הוא מפורסם כמצביא (שהנהיג את ארצו במשך 9 שנים) ולאו דווקא כשליט. * מונבז מלך חדייב: נראה לי שידוע עליו בעיקר ממסורות שהשתמרו בתלמוד (או שאני מתבלבל עם מישהו אחר). לפי המסורות הללו הוא דוגמה לא מוצלחת בשמירת השלטון. אבל אמינותן מפוקפקת. * לואי ה-14: מקובל * קרל הגדול: מקובל. יש לציין שגם הוא בן צעיר, אבל הוא קיבל מאביו חצי מממלכתו ורק לאחר מות אחיו הבכור הוא השתלט גם על החצי השני. |
|
||||
|
||||
לא בטוח שהוא הדוגמא למנהיג מוצלח. ז''א, נכון, הוא הצליח לכבוש חלק גדול מהעולם, אבל בשורה התחתונה הוא הרס את התרבות היוונית הקלאסית. לינקולן, לפחות לפי השמועות, לא היה חרא. |
|
||||
|
||||
הרס את התרבות היוונית הקלסית? אתה מדבר על מי שבאחריותו התרבות שכוללת את אוקלידס, תלמי וארתוסתנס? |
|
||||
|
||||
ממש צריך להגדיר כאן לפי מה מגדירים מהו מנהיג מוצלח. לפי איזה שטח האימפריה שלו כבשה לפני שהיא נעלמה? אותי אישית הדברים האלה לא נורא מרשימים. מנהיגים שהביאו נאורות או קדמה לעם שלהם יותר מרשימים אותי ולמרבה הצער נראה גם שיותר נדירים. אנשים שעזרו לעם שלהם להתקדם מבחינת רווחה ומבחינה תודעתית. מלך דנמרק בזמן מלחמת העולם השנייה שהחליט לענוד טלאי צהוב בתגובה לדרישת הנאצים שיהודי הממלכה יענדו טלאי. הבקשה שלו מאזרחי דנמרק לענוד טלאי. ההתגייסות של האזרחים הדנים להציל פיזית את היהודים אזרחי דנמרק (אחוזי הצלחה מופלאים). החופש שסטודנטים דנים קבלו מהאוניברסיטה כדי להעביר יהודים בסירות דייגים לשוודיה. האופן בו המנהיג (האמיתי או אגדתי) משה הכריח את היהודים לא להיות אנלפבתים (בתורה היהודית אחד מתרי"ג המצוות הוא - לקרוא את התורה הזאת. לא יודעת כמה עוד מנהיגים הכריחו את בני עמם ללמד את ילדיהם לקרוא). הרבי של חב"ד שמעודד את חסידיו להפיץ את רעיון שבע מצוות בני נח (האמונה היהודית שכל בנאדם, לא יהודי, שמקיים 7 מצוות זוכה לעולם הבא והוא חסיד). לינקולן. גנדי. גנרל רומאו דלייר הקנדי שניסה להגן עם קומץ חיילים על בני הטוטסי בעת הטבח ברואנדה. ממשלת קנדה ששלחה את החיילים שלה. ראש עיריית נתניה שמשקיעה בשכונות העוני כאילו אין מחר (למשל אשה משכונת שיקום שרוצה ללכת לעבוד מקבלת גן וצהרון במחיר אופטימלי) בקיצור, אנשים שמסוגלים להטות את הכף ממצב גועלי עד מטורף למצב טוב ובריא ונוח. זה נראה לי יותר חדשני ומסובך מלדהור עם חרב ולחתוך אנשים (או לשלוח אנשים אחרים לעשות את זה). |
|
||||
|
||||
רק לידיעתך, הסיפור על כריסטיאן (מלך דנמרק) והטלאי הצהוב הוא יפה, אבל מומצא. |
|
||||
|
||||
אלכסנדר מוקדון עסק רק בכיבושים מפני שמת צעיר מאוד (גיל 33) והתחיל כמעט מאפס (מבחינה טריטוריאלית). אילו אלכסנדר האריך ימים (נגיד עד גיל 50-60) יש סיכוי טוב שהיה מקדיש את שנותיו המאוחרות לייצוב הממלכה שלו, לתיקונים חברתיים וכדומה. (לפי זכרוני) ג'ינג'יס חאן היה רפורמטור חברתי גדול לפני שיצא למסע כיבושים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאת הצעד הראשון למדרון עשה כשהכריז על עצמו כאל והרג או ניסה להרוג את חברו ומצביאו הטוב בגלל התנגדותו לרעיון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |