|
||||
|
||||
אני חושב שהמעשה המוסרי ביותר הוא לקבוע אחוז מסוים (מהאוכלוסיה הכללית בישראל) של פליטים שאנחנו מסוגלים לקלוט באופן זמני ולספק להם מקלט (אפילו באופן יזום, אם צריך). מי שלא בא מאזור שחייו שם בסכנה - יגורש בחזרה. מי שכן - יקבל אשרת שהייה לככה וככה שנים ובתום התקופה מצבו ייבחן לפי מצב הסכנה בביתו, במידה ועדיין חייו בסכנה - יקבל אישור לשהות תקופה נוספת. מי ששוהה בישראל באופן חוקי הרבה זמן (נניח למעלה מ- 10 שנים) יוכל להתחיל תהליך התאזרחות אם ירצה בכך. כל מי שמגיע מעבר למכסה - יועבר לאו"ם לצורך קליטה במדינה אחרת. אם אנחנו לא נגביל בחוק את כמות הפליטים (האמיתיים), לא נוכל לשמור על מדינתנו מפני הצפה של זרים ולא נוכל לסייע למי שבאמת צריך. בשביל כל זה, צריך לעשות שלושה דברים: א) שהרשויות יתייחסו לנושא, ושיתחילו לבדוק מי מהגר עבודה מסכן ומי באמת פליט שחייו בסכנה (ולקרוא לכולם פליטים - זה קצת תמים). ב) להגיע להסכם כזה עם האו"ם, כי בהיעדר הסכם כזה, אנחנו נהיה בבעיה. |
|
||||
|
||||
(אני חשה במעגליות מסויימת, משום שעל מנת לענות לך אני נאלצת לחזור על דברים שכבר כתבתי.) גם אותך אני מפנה למסמך שצרפתי בתגובה 578621 הרשויות בישראל מתייחסות כבר לנושא ובודקות מי מהגר עבודה ומי פליט. כשהן מגיעות למסקנה שהנבדק הוא מאריתראה או סודאן הן מפסיקות לבדוק משום שבירור נוסף יזכה את אותם אנשים במעמד פליט של ממש עם זכויות נרחבות (כולל למשל התרת כניסת קרובים למדינה). סכנת ההצפה שאתה מעלה היא מהפליטים (האמיתיים). הרעיון שיהיה אפשר להעביר פליטים לידי האו"ם לצורך קליטה היא תמימה. אם היתה אפשרות כזו אז האו"ם היה מטופל, נכון ל2010 ב33,924,476 פליטים שמדינות היו מעבירות לידיו לצורך "קליטה במדינות אחרות". האפשרות הראליסטית שעומדת בפני ישראל היא בתחום הדיפלומטי במשא ומתן עם מדינות אחרות. מדינת ישראל כרגע בונה על על האפשרות הזאת, או האפשרות שהמצב במדינות המוצא ישתנה, לפני שהיא תידרש לשאלות אזרחות, או אשרות השהייה לתקופות זמן ארוכות. העיסוק בשאלה של כמה פליטים המדינה מסוגלת לקלוט, ומה עשויים להיות הפתרונות לגבי האוכלוסיה הזו בעתיד הלא קרוב, הוא לא רק בעל ממד מוסרי, אלא מעיד גם על ראייה ארוכת טווח. בשל נסיבות היסטוריות מדינת ישראל ואזרחיה ניכרים יותר באסטרטגיות מיידיות לטווחי זמן קצרים. |
|
||||
|
||||
קראתי את המסמך, מעניין מאוד, יש שם הרבה דברים שלא ידעתי. 33 מיליון פליטים זה מספר שהאו"ם (אם קיימת היענות בינ"ל רחבה) יכול להתמודד איתו די בקלות אם רק ירצה. אני מסכים שזהו רעיון תמים אך את לא מציעה חלופות, אלא רק מצביעה על הבעיה. מה לדעתך צריך לעשות? הרי ברור שאם המצב ימשך, אנחנו נוצף. |
|
||||
|
||||
להקים גדרות שגם הציפורים לא תוכלנה לעבור מעליהן. |
|
||||
|
||||
האו"ם ואירגונים אחרים מתמודדים עם 33 מיליון פליטים משום שנקבעו כללים לפיהם לא האו"ם אלא המדינה שאליה הפליטים מגיעים אחראית למציאת אזורי קליטה חלופיים. כפי שציינתי למעלה לירדן, הסדר חלופי עשוי היה להיות יעיל יותר, אבל קשה להעלות על הדעת הענות בינלאומית רחבה ליוזמה שתדרוס כל כך הרבה שאלות מתחום ההגמוניה של כלל המדינות. ואני לא מבינה מדוע אחרי תגובה 577270 חוזרת הטענה שוב שאני לא מציעה חלופות. אני לא מעמידה פנים שלדעתי קיים הפיתרון המוחלט שאותו אפשר לדעת בודאות כבר היום. אני סקפטית לגבי יעילות נסיונות החסימה (אבל אולי אני טועה). אני מאמינה יותר במציאת הפיתרון בתחום הדיפלומטי, מול מצרים, מול סודאן ואריתראה, ומול כל מדינה שלישית. אגב, גם אותי היתה מעניינת התשובה על השאלה של כמה פליטים ביכולתה של ישראל לקלוט. אני לא מצאתי על כך שום מידע. |
|
||||
|
||||
"...אני לא מבינה מדוע..." כי לא קראתי :) נראה שהכלים שלנו מוגבלים מאוד, עכשיו אני מבין טוב יותר את היעדר המדיניות שלנו בנושא. |
|
||||
|
||||
אז היה שווה. :-) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |