בתשובה לערן בילינסקי, 21/02/02 18:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המודל הארופאי לשלום שונה מבחינה כרונולוגית. סדר הדברים היה כדלקמן: 1. מלה"ע II שהוכרעה *ללא תנאי*, ולאחר פגיעה אנושה באוכלוסיה האזרחית של כל הצדדים. בעיקר הצד הגרמני הוא רלבנטי לעניינינו, כיוון שהוא עבר מהפך תוך כדי כך מתמיכה אדירה בהיטלר ובנאציזם, להתנגדות גמורה לכל זה. גם דעת הקהל הפלסטינית צריכה איזה שהוא תמריץ (שאני עוד לא יודע מהו) למהפך כזה, לאחר 8 שנות שטיפת מוח תחת שלטונו של ערפת. 2. מיד בסיום המלחמה בוצעו טרנספרים בסדרי גודל עצומים (למשל, 10 מליון גרמנים ו4 מליון פולנים), שיצרו מפה הומוגנית מבחינה אתנית. 3. גבולות סגורים - בדלנות בשיאה. 4. דמוקרטיזציה + מארשליזציה בגרמניה 5. לבסוף, לאחר התייצבות מגמת התהליך, נפתחו הגבולות, ובהמשך הגיעו היחסים למצב של היום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, הפתרון המוצע במאמר הוא Downscale (איך אומרים את זה בעברית) של המודל האירופי. מבלי להכנס להשוואות ערכיות בין גרמניה (הנאצית) לרש"פ, הרי האנלוגיה ברורה: 1. הכרעה (צבאית) *ללא תנאי*, ולאחר פגיעה אנושה באוכלוסיה האזרחית של כל הצדדים 2. מיד בסיום המלחמה בוצעו טרנספרים - שיצרו מפה הומוגנית מבחינה אתנית - לכך מכוון כותב המאמר בפרוק ההתנחלויות. 3. גבולות סגורים - בדלנות בשיאה. 4. דמוקרטיזציה + מארשליזציה ברש"פ |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |