 |
|
 |
||
|
||||
 |
מנוסה חד צדדית הינה צעד נירוטי שאינו מוכוון מטלה. היקף הבעייתיות, במקרה הטוב, לא יקטן, פרט לכך שתגאה מגמת האיון הפן-ערבית כלפינו, במקביל ליוזמות עוינות פלשתיניות. אין זה סביר שבטווח הקרוב יהיו הפלשתינים, האלרגיים כלפינו ונוכחותנו, בעל ברית מחונך וצייתן. ראייה כזו אינה אלה היפוך פונקציונלי נוורוטי של המציאות. בנוסף ניתן להעריך שאף ירים את ראשו בעולם גל של אנטישמיות מלאת בוז, שתטען שעל העולם להתנער מגורם מעיק חסר מגמה ותכלית המתחמש ללא הרף ומביא למהומות איזוריות ועולמיות. כניסה לשטחים? אין לדעת. נשקף כאן סיכון כבד של עימות איזורי כולל, שבירת השלום הקר עם מצרים וירדן, התלכדות פן-ערבית בראשות הליגה הערבית כנגדנו (ד"ר עמרי מוסא אינו נמנה על חסידנו ומחכה לשעת כושר הולמת). זאת בנוסף להתערבות בינלאומית נרחבת המכוונת לקפלנו ולכווצנו, תוך פריצה צוברת תאוצה ומתלקחת של אותם מגמות בינלאומיות שהרחבת משקלנו כאן הינה לצנינים בעיניהם, מטעמיהם. מדובר בהימור קיומי, כשאנו נמצאים, מבחינה זו, בסיטואציה מורכבת שניתן מפאת מורכבותה לראותה כמתפתחת באופן אקראי מעבר לשליטתנו, עם תוצאות קשות בסבירות גבוהה, אך גם סיכויים לחיוב גבוה. אז מה לעשות? האם חייבים להכנע לנטייה להגיב מייד ושמשהו יקרה, "אחרת אין לשאת זאת יותר"? אולי פשוט, יש לשתות קפה או תה, תוך טיפוח שלו של נושאים פנימיים מרכזיים להמשך התפתחותנו במילניום הנוכחי. בהמשך נדע כבר, בזמן אמיתי, מה לעשות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה כניסה לשטחים שנעשת גם היום לפי צורך תגרום למה שאתנה טוען. כיום לא מדובר בכניסה למדינה אלא לשטח כבוש שעדיין בבעלות ואחריות ישראל מבחינת העולם לפחות עד שישראל תעזוב רשמית את הפלסטינאים. אנחנו מידי יום נכנסים לכל שטח שאנחנו רק רוצים כאשר אנחנו משתמשים בכל כלי נשק שאנו רוצים דרך מטוסים טנקים חירניקים ואו כל דבר אחר. אנחנו ניכנסים לכל מקום בשטחים מבלי שמשהו מאיים עלינו במלחמה בשל כך, לא מצרים ולא ירדן. למה אתה חושב שמיבצע כזה או אחר בסדר גודל גדול יותר יגרום לכך שהמצב ישתנה? האם צבאות מיצריים וירדן רק ממתינים לרגע בו תינתן ההוראה לעלות על ישראל? האם שאר צבאות ערב נימצאים בעמדה זו? רבים טוענים כמוך כי יהיה רע מאוד במצב כזה השאלה שלי היא על סמך מה הטענה הזו עולה . לטעמי רוב הדברים שיובל כתב הם האופציה הרצויה ביותר כיום מכל אופציה אחרת שהוצאה עם באייל ואם במקומות אחרים. הדרך היחידה לעצור את הטרור היא לקיחת הנשק במיבצע מספיק גדול שיצור גם את אפקת ההרתעה שאבד. אין סיבה שיהיו הרוגים רבים מצד מדינת ישראל במידה ומיבצע כזה יהיה איכותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן דגלתי במבצע בזק כזה. כאן אני אומר שיש כאן סיכויים אך גם סיכונים להתפתחות שלילית מעבר לשליטתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נחרד מכך שהנושא הפלשתיני מקפל אותנו ומכווץ אותנו בעצמנו. היה אולי עדיף להוריד נושא זה מעדיפות כה גבוהה בסדר יומנו תוך מיזעור טורדנותו. שכן מדובר במעין חור שחור גוזל משאבים. הראשון שפתח בסחרור כזה היה ראש ממשלתנו הקודם, שהעלה את הנושא לעדיפות עליונה, על חשבון כל נושא אחר, ויצר את התקוות שהעניין פתיר ובתוך שנה מראשית כהונתו. וכך אולי נפתח מחול השדים הזה. שכן אם אנו כה לחוצי זמן, כאילו המציאות פועלת במהירות לרעתנו, מדוע שלא יפתח הצד השני תקוות יתר, תוך הצבת הנושא בראש מעייננו על ידי הטרדה לא פוסקת? מדובר בנסיון להסגה לאחור מהבחינה הכלכלית ומבחינות נוספות, בראש וראשונה. וגם חסרה לנו כרגע היסתבכות נוספת, ובעיתוי הנוכחי עם העולם הערבי וגורמים נוספים באופן שימשיך לתבוע את כל משאבינו ולהסיגנו לאחור? יש להנמיך את האש ולא להגבירה. באופן מבוזר, נקי, חרישי, חכם ואולי אף מהיר כבזק ברגע המתאים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |