|
||||
|
||||
ניטפוקונצ'יק1: לא מדובר במספר האנטנות. המגבלה היא מספרה הממסרים ומספר הטלפונים בהם כל ממסר מסוגל לטפל בו זמנית (הממסרים הם מחשבים ועוד קצת אלקטרוניקה יקרה הנמצאים במבנה שמור הצמוד לאנטנה - להלן אתר). כשהטכנאים צופים שימוש חריג באיזור מסוים הם מתגברים אותו מראש על ידי הוספת ממסרים לאתרים הרלוונטים. --- 1. נכון לסוף שנות התשעים. אולי דברים השתנו מאז. |
|
||||
|
||||
תודה. תגידו, רק אותי מטרידים ענייני פרטיות? ז"א, איך אני יכול להיות בטוח שהנתונים שמועברים הם אכן אנונימיים? |
|
||||
|
||||
בוקר טוב. אתה לא. אבל האזכור של האנונימיות מתקשר עם רעיון מגניב שמאפשר לעונים על שאלון להבטיח שהשואלים לא יוכלו לדעת מה התשובה שלהם, ובה בעת הם כן יוכלו לנתח סטטיסטית את התוצאות. האם סטטיסטיקאי הבית מכיר? (דגדגן: לא רק בשש-בש צריך קוביה) |
|
||||
|
||||
מגניב! כל כך פשוט... |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על החברות הסלולריות, שמוכנות למכור את המיקום שלך ל(כמעט) כל דצריך? |
|
||||
|
||||
כן אבל לא רק: ככל שעובר הזמן המדינה נהיית עשירה במאגרי מידע רבים הכוללים מידע אישי רב על האזרחים. חלק מהמאגרים חיוני (צה"ל, משרד הפנים וכדומה) וחלק פרטי. ופה יש שתי בעיות: א) אותו חלק פרטי נאסף פעמים רבות בצורה לא חוקית (שיתוף מאגרי מידע בין גופים, דבר האסור בחוק) ופוגע בפרטיות של כולנו. קרה לך שהתקשרו אליך מחברת אני-רוצה-למכור-לך-חרא ותהית איך יש להם בכלל את הסלולר שלך? כנראה שהשארת את המספר שלך במקום שלגיטימי להשאירו והמאגר דלף או הועבר לחברה מסחרית תמורת בצע כסף. ב) חלק מהמאגרים החיוניים, בהם אתה חייב להשאיר פרטים ("רב-קו", סלולר, בנק, חברת אשראי וכדומה): במקרה הטוב - אינם מאובטחים כראוי ("רשומון" משרד הפנים שדולף שוב ושוב לרשת) ובמקרה הרע - משתפים את המידע שלך ללא רשות, ככל הנראה בשל היעדר חקיקה מתאימה (וגם אם היא קיימת, מי בדיוק אוכף זוטות שכאלו?) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |