 |
אני לא מתחבר לטהרנות כזאת. ההתפעמות לדעתי כוללת שני אספקטים, המוכר והחידוש. בלשונך, "הריחוק מהמושא...שהוא מעבר לעצמנו" איננו תיאור מציאותי. המושא משקף ומנעיד דבר מה בעצמנו. ניתן להתפעם ממשהו שכל כולו כבר ידוע ומוכר - הפעם המליון שהקשבת ליצירה מוזיקלית, ומצדה השני של הסקלה יש התפעמות ממשהו שאספקט הניכור/החידוש/המעבר שלו ניכר אם כי לא מוחלט. לא ברור כיצד ניתן להתפעם ממשהו שאין לך בו "חפץ עניין", והאם יש חיים נטולי אינטרסים? השאלה היא מה התפקיד שהאינטרסים משחקים ברגע המפגש הראשוני או בזמן התפעמות (בכלל, אני גם לא מבין מדוע "אינטרסים" זה משהו שלילי שכביכול פוגם בהתייחסות שלנו ליצירת אמנות).
בקשר להופעות רוק, כאן נראה לי שהתאור שלך הוא כוללני מדי. אני זוכר הופעות רוק מהפנטות במקומות אינטימיים, כמו הופעת יחיד של פיטר האמיל, או להקת רוק כמו סגול כהה באולם תיאטרון. ברור גם הלא מדובר על "נחמדות" הרוקיסט המשוחח תרתי משמע עם הקהל. בן שלו יצא נגד שיפוט סובייקטיבי, של החוויה האישית, וטען שההופעה צריכה להימדד בפרמטרים של אופן הביצוע, כביכול פרמטרים אובייקטיביים. אך גם הפרמטרים הללו תלויים בחוויה הסובייקטיבית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש