בתשובה לתשע נשמות, 27/07/11 22:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממה שאני שומע אפשר להתרשם שמערכת המשפט צועדת בעוז בכוון הפרטה. שופטים מפעילים לחצים על הצדדים להגיע לפשרה באמצעות מו"מ, או לפנות לבורר או מגשר פרטי. רק חבל שהמערכת הזו לא שקופה יותר. הדחיקה בתחומי החינוך והתחבורה זו שאלה של פרספקטיבה הסטורית. בתקופת הצמיחה שלאחר מלחמת האזרחים בארה"ב מסילות ברזל נבנו ע"י ה"ברונים השודדים" ולא ע"י הממשלה. כשחוזרים למאה ה-19 החינוך היה פרטי או ציבורי מקומי ללא מעורבות של הממשלה הפדרלית. משקיף מודרני היה נדהם לגלות כמה מעט עשו ממשלות במאה ה-19, וכמה מעט מיסים גבו. האמת היא שתשתית תחבורה יכולה להיות בעייתית ללא תכנון מרכזי. אבל חינוך? מדוע חינוך לא יכול להיות פרטי? בסופו של דבר מדובר בפעילות מקומית. מדוע שלא יקומו חברות שמפתחות תכניות לימודים, שיהיו חברות רייטינג שמדרגות מוסדות חינוך? יש לנו גני ילדים פרטיים, מכונים להכנה לאוניברסיטאות, הכשרה מקצועית פרטית, מכללות פרטיות. בהחלט אפשרי וגם רצוי. חינוך הוא תחום שבו צריך לשאוף למצויינות, ושוק תחרותי יכול לסייע בכך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השופטים לוחצים - ואתה חושב שאיכות השיפוט שהצדדים מקבלים אם הם נכנעים ללחץ היא טובה יותר? "בורר" או "מגשר" הם שמות לאנשים שתפקידם אינו לדאוג לצדק אלא לחסל את הסכסוך במהירות: להשפיע על אנשים לוותר על מה שהם מאמינים בו כדי להשאיר את הענין מאחור. זה לא תפקידה של מערכת שיפוט, בעיני. לאחר מלחמת האזרחים בארה"ב הברונים השודדים בנו מסילות בעידודה הנדיב של הממשלה הפדרלית. בתקופות מאוחרות יותר חברות הרכב קנו מסילות ברזל בארה"ב על מנת לפרק אותן, וכך הביאו את המדינה הזו למצב בו היא מפגרת בתחבורה רכבתית אחרי כל מדינות אירופה עם הרכבות הצבוריות שלהן. גם ההפרטות בענף הרכבת לא הראו השגים גדולים (ע"ע בריטיש רייל). משקיף מודרני היה נדהם לגלות כמה מעט פעלו ממשלות במאה התשע עשרה בתחום החנוך ובתחומים אחרים. הוא גם היה די נדהם לראות מה היה מספר שנות הלימוד הממוצע שילד זכה להן אז, ומה היה קצב ההתקדמות של האנושות באותה מאה לעומת קצב ההתקדמות במאה העשרים. אם חנוך יהיה פרטי אז העניים לא יוכלו להרשות אותו לעצמם, או יוכלו להרשות לעצמם רק גרסת דיאט-לייט שלו. פרושה של "מצוינות" יהיה "מי שיש לו כסף לשלם הרבה יקבל הרבה, ומי שאין לו יאכל אותה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב זה מגיע לדיון שו''ח. ייאוש. (הטענה לא מופנית אליך אישית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היד הנעלמה מכוונת כל דיון לענייני שו''ח (אדם סמית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. זה גודווין בפני עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, את מתפלאת מדיון כלכלי בדיון בנושא שהוא במהותו כלכלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלאי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון שו''ח הוא יותר אזרחי מאשר כלכלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טאגליין! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חינוך הוא תחום שבו רצוי לשאוף לשוויון הזדמנויות, שוק תחרותי יקבע מעמדות. אם יש תחום אחד שבו פשוט אסור לתת לשוק פרטי להשתלט (אבל אין לי התנגדות לקיום במקביל) - זה החינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשם שיוויון ההזדמנויות וההתנגדות למעמדות מקובעים אתה רוצה מערכת חינוך שבה רק לילדי האליטה יש חינוך פרטי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מערכת החינוך הכללית היא ברמה טובה מספיק והחזקים נשלחים לכיתות למתקדמים/מחוננים אין לי שום בעיה עם זה. ובכל מקרה, זה עדיף על המצב שבו בשם השוק החופשי יהיו ילדים שלא יקבלו חינוך כלל או יקבלו חינוך בלתי מספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמאה ה-19 היא האידיאל שלך? אין לנו שום דבר ללמוד מההתנהלות במאה ה-19. לא מבחינת החינוך, לא מבחינת תנאי העבודה, לא מבחינת הבריאות (ופערי תוחלת החיים העצומים בין עשירים לעניים) ולא מבחינת איכות המזון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |