|
בצעירותי העשוקה גרתי בדירה עם שתי שותפות נחמדות. בעלת הבית, הגברת X, היתה אלמנה קשישה וכבדת שמיעה, שחוץ מלהגיע פעם בשנה ולחדש את החתימה עם השוכרים לא נראתה בסביבה. את שכר הדירה היה צריך להפקיד לחשבונה (צ'ק, מזומן, העברה בנקאית, לא ממש היה לה אכפת ואני לא בטוח שהיה לה מושג מה זה מה) מדי חודש בחודשו. באחד השחרים העיר אותי משנת היופי שלי צלצול טלפון. מצידו השני של הקו הזדהה פקיד הבנק ונשאלתי אם אני מכיר את גברת X, עניתי שלמיטב ידיעתי היא בעלת הבית שלי. הוא אמר לי שברצונה לדבר איתי. זה אולי המקום לציין, שמעולם לא פגשתי את אותה גברת X, שכן ביום שהיא באה לחדש את החתימות נעדרתי לצרכי עבודה ושותפותי לקחו עבורי את החוזה כדי שאחתום, אך כולנו שכחנו מזה. הבחורה שרצתה לדבר איתי נשמעה צעירה ביחס לתיאור שקיבלתי משותפותי. אחרי שהיא נסתה להבין מדוע מופקדים בקביעות צ'קים שלי לחשבונה והכחישה שבבעלותה דירה מושכרת, היא שאלה אותי איפה בכלל אני גר ולפתע הכל התבהר. מסתבר שבנה (היחיד) של בעלת הבית לוקה בתסביך אדיפאלי חמור והוא נשא לו אישה, ששמה הפרטי הוא כשם אימו, ובכך הפך גם שם משפחתה לשם המשפחה של אימו. כמו כן, לשתיהן חשבונות בנק באותו הסניף. בפעם הראשונה ששילמתי את שכר הדירה, שאלתי את אחת השותפות איך הן נוהגות לבצע זאת. היא הסבירה לי שזה לא ממש משנה והציעה לי לכתוב צ'ק והיא כבר תפקיד אותו כשהיא תלך לשלם את חלקה. כך עשיתי, אך העלמה הצעירה היתה הפחות מסודרת מבין השתיים והיא לא הצליחה למצוא את מספר החשבון שבו יש להפקיד. היא בקשה את עזרת פקידי הבנק והם מיהרו למצוא לה חשבון על שם הגברת X, אך לא הגברת X הנכונה. שמחה ומרוצה חזרה השותפה וטרחה להביא לי את הקבלה על ההפקדה (אני אספן כפייתי של קבלות עד היום) ואני השתמשתי במספר החשבון שהופיע עליה לביצוע התשלומים בחודשים הבאים. למעשה 4 חודשים שילמתי באופן הזה, ללא כל מחאה מצידה של בעלת הבית, ואלמלא ערנותה וטוב ליבה של כלתה, מן הסתם היה הדבר נמשך עד עצם היום הזה.
(כחודש אחרי שעזבתי את הדירה לטובת מעונות האלף הידועים לשמצה, התקשרה אלי השותפה השניה לבשר לי שנמצא הפתרון לתעלומה איך זה מעולם לא הגיע חשבון החשמל אלינו. מתברר שהוא נשלח לכתובת העדכנית של בעלת הדירה ושולם בהוראת קבע. יפה מצידה.)
|
|