|
הומור, כמו כל דבר אחר בעצם, הוא עניין של תקופה. אין ספק שהגשש החיוור היו הרבה יותר פופולריים בשעתו ממה שגורי אלפי יהיה אי פעם. אבל בתור מי ששמע את הגשש בעיקר בדיעבד, מדובר לדעתי בשיעמומון שיכול להתחרות רק בצפייה בצבע מתייבש. הדרך היחידה לתאר את הניסיונות להצחיק היא ''מביכים'', ובאופן כללי לשמוע שלוש שעות של מערכוני הגשש עם מעריצים מושבעים היא חוויה די דומה לטיפול אצל רופא שיניים.
דברים דומים, אך קצת פחות חריפים, אפשר לומר על כל הרשימה. יוצאי הדופן היחידים הם דז'יגאן ושומאכר (כי לא שמעתי אותם מעולם), ''ארץ נהדרת'' ועדי אשכנזי (שלא מצחיקים במיוחד גם בזמן אמת).
אני לא מאמין ש''משחק מכור'' וילדיה יזכרו בעתיד כמו הרשימה בסקר. אפילו לא קרוב. אבל הקומיקאים היחידים שגרמו לי לצחוק מול הטלוויזיה (בניגוד ללמלמל לעצמי ''זה די מצחיק'') היו אלפי, גלילי ושליין. אז תוסיפו עוד קול אחד למשבצת של ''משחק מכור''.
|
|