|
||||
|
||||
עכשיו שמתי לב שאתה אומר שכתבתי שהן גועות כי הן מיד נשחטות! ועוד בתוך הרפת! מאיפה הבאת את הקשקוש הזה? טוב, אני פורשת. |
|
||||
|
||||
ניסיתי להבין למה רמזת בכך שדיברת על געיות והזכרת שזו לא סתם רפת לחלב. אני שמח שפירשת את דבריך ועכשיו הם הרבה יותר הגיוניים. |
|
||||
|
||||
אהבתי את השורה התחתונה שלך. נראה לי שזה יהפוך את הדיון להרבה יותר מעניין. וכמה ניטפוקים קטנים ממי שגם חי ליד רפת - * מבכירה היא פרה אחרי המלטה ראשונה. * כל פרה חולבת נשחטת במוקדם או במאוחר לתעשית הבשר. (אבל נראה לי שכבר מיצינו את דיוני הצמחונות) * פרות הן הרבה יותר אינטיליגנטיות וחברתיות ממה שנהוג לחשוב. לא הייתי פותר את טראומת לקיחת העגל ב"היא שוכחת מזה תוך יומיים". * (בהקשר לתחילת הדיון) אחרי שעברה תקופה מסוימת ממהמלטה, כמות החלב שהפרה מניבה יורדת, ואז מעבירים אותה תהליך של ייבוש עד ההמלטה הבאה. (ברפת יעילה הרפתן צופה את המחזור והפרה כבר בהריון בתקופה הייבוש). לי נראה שתקופה הייבוש היא הטראומטית ביותר לפרה, וסביר ששם נשמעו רוב הגעיות שג'וד שמעה. * בגלל מכסות החלב בישראל, העדר עובר כל הזמן תהליך של הטיה גנטית. הרפתנים ימכרו (לשחיטה או לרפתות אחרות) את הפרות שמחזור החלב שלהן קצר מדי, או שקשה להכניס אותן להריון, או שעטיניהן גדולים מדי ונוטים לדלקות, וכיוצא בזה. |
|
||||
|
||||
"זה עובר להן תוך יומיים שלושה" לא אמרה ג'וד על פרות אלא איזי על עיזים. תגובה 574975. באיזה מובן דווקא תקופת הייבוש היא טראומטית? |
|
||||
|
||||
בעיקר רעב, וכאבי עטינים. |
|
||||
|
||||
תודה יוסי, זה קשה לקרוא אבל גזרתי ושמרתי. עכשיו אני בוכה. |
|
||||
|
||||
היה עצוב והיה קשה אבל היה שווה, כדי להפריך אחד לאחד את הטעויות, השקרים והסודות. עדיין מהדהדים באוויר שיורי הקריאות "דמגוגיה!", אבל הם חלושים חלושים. |
|
||||
|
||||
ג'וד היקרה, זה יעזור אם אספר לך שפרה ממוצעת סובלת הרבה יותר בטבע? |
|
||||
|
||||
בהתחשב בזה שהפרות שבטבע כבר נכחדו, אני לא בטוח שזה נכון. |
|
||||
|
||||
מש''ל. |
|
||||
|
||||
הו לא. זוהי הוכחה בתנאי שאתה מעדיף חיי סבל על פני הכחדה, או חיים בכלל על פני צדק. רבים, שמאלנים כג'וד וברקת וימנים כפטריוט האמריקאי הממוצע 1, לא יסכימו לכך. |
|
||||
|
||||
דורות רבים לפני ההכחדה, להקות זאבים רדפו את הפרות החלשות ואכלו אותן בעודן בחיים - לא נראה לי תענוג גדול. עגלים נטרפו או מתו או סתם לא הצליחו לינוק אחרי ההמלטה והותירו את הפרות עם טראומה ועטינים כואבים (בטבע תנובת החלב היתה קטנה יותר, אבל בכל זאת זה כואב). פרות שרעבו למוות בבצורת יכלו רק לקנא בתזונה המדודה של מכלאת היבשות. ועוד לא דיברנו על מחלות, פציעות ושברים. ובנוגע לססמא הנ''ל - עד כמה שידוע לי, גם בניו הפשייר רוב האסירים לא בוחרים בהתאבדות. |
|
||||
|
||||
גם היום עגלים מעדרי פרות לבשר נטרפים על ידי זאבים. מצד שני עדרים אלו הם כובשים ברמת הגולן, אז אולי זה מגיע להם. |
|
||||
|
||||
(קצת באיחור, אבל בכל זאת) היי, חשבתי שכולנו מדברים כאל על פרות רפת. האם ניתן לומר שטכנית, הפרות בטבע לא לגמרי נכחדו (למרות שהבוקרים מכנסים אותם למכלאה מדי פעם)? |
|
||||
|
||||
זה עניין של הגדרה1, לא? מה אתה רוצה לטעון אם כן ואם לא? 1הממ, השורש הזה... |
|
||||
|
||||
טיעון דומה: בהתחשב ברמת הפיקוח שיש לנו כיום על חיות שמושבות לטבע, האם הן באמת חיות בר עצמאיות? |
|
||||
|
||||
הטענה המקורית שלי הייתה שפרות בטבע סבלו לא פחות מפרות ברפת. (''סבלו'' בעבר - כי עלתה בפתיל הטענה כי הפרות בטבע נכחדו). איזי סיפר על העגלים שנטרפים גם היום ברמת הגולן. תהיתי אם זה מחזק את הטיעון שלי או מחליש אותו. (אהבתי את הקשר האסוציאטיבי בין מגדר למגדיר ..) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |